Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 84

84 תא3ו שאמצא ננס חנם׳ היינו חנם נעיניו, המתחנס נדרני סכלותו ואולתו נדרן נל החוטאים ננפסותס—ונונל עוד לפרס: וצא אמצא ננס מנס, אף אם אענש עוד עונש על עונש׳ אע׳פי ק לא יועיל לנס לקמת מוסר, ולא השונו׳ ני העמיקו סרה ואין מזיר ותרופה לרעתנס, ולא אמצא ננס חנם אמתי.לעולס. ונראה עוד, היות ני איננו מונן נפי דעת נלהמנאריס, ני הראוי: כולכם— ואולם, תעני! ונריאאולם 1 תהליס ע׳ינו ענינו חזק ואמין נעין גנר אין איל, והתשנו יפה נפי נאור׳ לסי' הנאת, ני לו יעש השם צהיפך שהנקי ע״י המגף יתעורר ואז יושעו שניהם הצדיק והמנף׳ ני הנקי תמת נו גערה יקח חוסר ויוסר ני לתה ועלתה יונה הנקי להנות נדיניס על יושר, הלא נקלות יונל לתלאות פיו ספק ניין שוי, נהיותו תונה שלח נדי, וענוש לצדיק לא טו3, ויתורגס: dann waren Beide gekrciftigct; darum bessert euch, »adert euch doch mir,— soll ich denn »immer einen Weisen unter euch finden? — יא. ימי, נספרו ני נענה הנהו ענור רשעס, התשין הענין להפליג נגודל עניו ומדודו. זמותי, מעני! זממו אל תפק (תהליס ק׳ת ט). מורשי, מו30 נהשאלה על ההרגש הפנימי, והוא משורש ירש, ני הלנ מקור נל הממשנות ומחצ3 הרעיונות והוא מורישם לאדם > ני נעת הצרה והיגון ונסערת התלאות ינועו עמודי נח המושג ומוסדי רעיוניו גדתו. יב. לילה, ר״ל גס הנחמה הזאת לקח שדי תמני שנתקו מורשי לגני, ני נל עוד הנח הדמיוני גונר נאדם, הוא מתדמה נרעיוניו תקות נעימות נתחזה העתידה ומשאות שוא יחזה, אן אף ני נזניס הנה אין נס אמת, ת״ח ישנח לסי רגע צערו על ידס ועיניו תאורנה ממשנת היגון ׳ וז״א תורשי לנני, אשר היו משימים ליל ליומם, ועל ידס האור היה קדו3 לי אף מפני חושן, ועתה נתקו נס המה ונס את הנוחם הזה לא השאיר לי שדי נעניי! יג• אם אקוה׳ עד גמירא, פי' הפסוקים האלה סתום מאוד, וגס פה אין אחד חהמנאריס, אומר חמותי ראיתי אור! ואין עושה טו3 אין נם אחד, ואת אשר שם שדי נחסדו נפי, אותו אשמור לדנר; ואף ני ידעתי ני עודני עומד רחוק מתרנז נקודת האחת , ת״ת לא דנרתי רנדים דקים ננונתס ולא מלאתי תפני רוח נאותן אשר קדמוני. אבי, מענין אני ואמי, ונונל להניח נו עוד נוגה שניה נאותה לסי הענין, והוא תענין לא אנה ינתי ו״דנריס נ׳ה זיז אני ינחן איונ עדי נצח (לקמן ל״ד ל״ח אחוזת מרעהו. בדי׳ מענין חר3 אל הנדים (ירמיה נ' ל״ו) תיס3 על האניריס העצומים. נחה, שם משורש נוח והתי׳ו למשקל, ואמר: מי יסנל לאמי, ני יש לי עוד תקוה לדאות טונה, ני גס היום נעודני חי׳ ניתי נדמה לי לשאול, ואף ני אחרי תותי! ונל נן גנרי עלי היסוריס עד ני נל תאותי היחידה וההתידית, היא השחת, חן אס היא נזירה קדומה מאת היוצר: ני ישו3 הנל אשר ישנו פה אל אדמת עפר ואל חיק האין, תחת ממשלת הנליה ההפסד והנליון, אז יש תקוה לנל הפחות על מנוחה׳ ני גס השאול עס נדיר עמודיו ויסודותיו ירדו אל עפר הנליה וההפסד, ואחר' נלותס תהיה לי עדנה ונחת, וקרא את היסירין נשם נדי שאול, ני נמלאנותה ונשליתותה התה נאים• ועוד נראה , מלת על נס' הזה מענין ואל על יקדאהי (הושעי׳א Cs ישונו לא על ישםז' י׳ז) ונענין ועל נן אדם אתצתה לן(תהלים ם׳ ט׳ז וי׳ח ) נסי נאור ותרגום הרחנת׳ן שם עיין עליו, והוא תחונר וחדונק עא עפר לתואר על השס השונן שמיס, שהיא פס ונשא על אדמת אדם ועפר, ומציני הרננות נאלה נחנור חלת היחס עם השם ננוייס לתלפיות החליצה צתוארים׳