Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 83

83 הכי יתכן זאת שיהיה האום הנכאה חירוף התלאות מונרוו לנקש מאי! רעיו שיגורו לו!עת צרה’■ והפליג!אתרו: נפרט כשרואים שלא אל עצתו ואל!שרו לנד נגע הפגע, אלא כי גם עיני ,!יו תכלינה, כתו!איו! אשר מתו!נין! ו• והציגני׳ אמר יוכל להיות שעל כן יסרני ד', על כי רעי רעים הנתו, ולמען אסיה תוסר לתו, ולא מפני חטאתי כי ר!ו הכני, כענין צדיק נתפס!ענן וורו. יכתאתר ישעי' נ״גשס: והוא תחולל מפשעינו תרוכא תעונותינו וכוי וו' הפגיע!ו את עו; נלנו ונו' והוא חטוז ר3יס נשא ולפשעים יפניע — וכן הציגני ג״נ למשול עתים י אן היתכן זאת!דרכי ו' וכייו׳ס לקת!-ותוסת , שרשו פתה, מעטן כי יפתה איש!תולה (שמות נ"! ט"ז.ו והתי״ו לתשקל, והונח עלי אום המושם ונעמו למוסר ולוונתא צרניס׳ או ע״יתעשיו, או ע״י אורותיו וקורותיו׳ למען ירחו יקמו מוסר, והוא כמו מפתה, מתנו יראו וכן יעשיו פנים ׳ הר!וי מעני! פן וספק נמו נשאתי אמין אפונה (תהליס סייח) ועיי! הול״ק וראג״ע שסי והונח פה לתואר על הרשעים המלאים ספק, והענין יווע, כי אם הצויק נתפס יעוןהדור, רניס משי! נזה מעון׳ כי ישמעו יקחו מוסר וישונו מאון — ויונן מהעתקתי. — ועור יש לי לונר!!יאור הפי הזה: ה1פת, מעטן תופת וגיא!ן הנס׳ אשר ידוע ני תעותו ומורן הנהו לאיו ינון ופורענות, אשר שיסך שם י' חרון אפו על עינדי רצונו׳ דפנים, ומעני! פני ילכו (שמות ל״ד י׳ד) ענינו חרון אף, ואתר: עלי שפן שדי כוס חמתו׳ כאילו הייתי אני התופת המעות ד לכן׳ ויתורנס לפי״ז:!dem Zorne sein תופח ich soll ein ועוד יש לי לד!ר חון לדרכי, תופת מענין פתה כמו״ש׳ ופני מעני! פני ילכו, ואמר: כ׳׳נ רנתה עלי הצרה ואני מלא תכף רגלי ועד קדקדי!אותות עניי, ״־:ת שדי, עד כי נם המלא עלי כעם ותימה,!ראותו אותי!רוע מעמדי וגודל מיד יניח וישקוט כעסו וידאה כי ראוי לרחמים הנני, ו!כ3 זאת הייתי למשול עתים ויושני שער ישיחו!י׳ ויתורגסלסי״ז: wo ich Ueberrednng jedem -Zorne sein sollte הקורא יראה יגיעתי וישפוט׳ ואת אשר ינחר, הוא הקדוש! ז. ותכה, תוסיף ואותר: העל כן כהו עיני והוכתי!מכאו! ויתורי! ׳ על כי יצורי, היינו הננראים אשר עמדי ׳ כצל התה כולתו׳ כלומר שאינם דנקיס יאתיתיסניראתס, נצל הזה אשר ה!ל ורוח הנהו! כי רנות מצאנו ני דתו המליצים יית הדנריס אשר אין לתו מעמד ולא יחילו זמן תה לצל, כתו ימיו כצל עונר (תהליס קמ״ד די) נצל כנטותו(שם ק״ט כ׳ג) ויעשם כצל (קהלת וי יי!) ולמה ’)היה אנכי מוסר לאנשים כאלה?— ומה מאוד דחקו המנאריס לפרש יצורי: י)!רי •י ח. ישומו, מענין שתתה וציה׳ ואתר: וני יתכן זאת שלנענור שיעזנו סימרי הנליס שוא חסדם, ומרעיש ישו!ו ממסלול עקלקלותס, יפיל שדי את איש ישר ונר ל!נ תננהי הצלחתו, לתהום השמתו! והתוגה, למען ינערו רשעים "תעוררו לשו!• לא כן, להיפן היה ראוי להיות׳ את המרשיע ינחר שדי להכותו ימטה זעמו, למען "ט! צדיק דרנו ויזכה את ארחו, וזה ונקי על חנף יתעורר׳ היינו הנגי יתעורר ע״י חנף לתקן ■מעשיו עוד, ונזה גס החנף יקנל י* ה ענשו הראוי לו, למען יאחז צדיק את דרכו וטהר הידיס יוסיף אומן!צדקתו "שדו ל וכן הוא המשפט האתת והנכון; ני למה מיגע האיש׳ אשר רק תינט ינשה,ו!שגנה׳ והרשע האן!רגלים יעמוד ממרחק ויראה כ!לע צדיק! י. ואולם, י*( אין הדנר כן ואיננו נסי דרכי המשפט, ואנכי הצדיק נענשתי ענורנס, ולא יל שנן ומן הדין הוא שתקחו תוסר, וכולכם תשונו ובואו!נא ונקשה, אם לא