Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 73

להסיר חטאת בית ישראל בשומכם אנן פנס כאבני גיר מנפצות, לזרות הלאה, ולשום מרמס כטיט חוצות? בי שחקים הרקעו, תבל ומלואה נוצרו, בי נביאיכם מצאו חזון מד׳ כהניכם בו שאלו, בי מלכיכם משלו, ורוזנים צדק חקקו, בי אבותיכם חכמתם ובינתם הטיפו, גס שנאתם, גס קנאתם אס בקרבם יקדו, לבלתי היות לשמצה בקמיהס, בי הודיעו, ואיך נהפכתס לי!— שרשרות נבלות מעשה עבות הן הנה (כל) שפתי לאמיס, במו איש אל אחיו יתלכדו ולא יתפרדו, גם בקצר ארן ואיי ים דחוקים, ינידו •וידעו אס חוטר מגזע אחד הנמו, שונא נפשו (עמו ואלהיו) יהיו להתיק חבל הכסף צור נתן בלבם! ואף ני עוכר אותי!—מיום שמה ושערודיה נהיו בארן הצבי, נחלתי לבקה ומבקה ומגלקה היתה, ויצאתי עמכם בגולה, צוף דגש מלתי מעל לשונכם נזעך, היות מתהלכת לדוח היום בפיכם, פליתי ודק יודעי ספד מביני מדע בי התהללו, זקניכם בי לקח הניבו, מליציכס אמרי נועם ני שדו, חדות על לוח—אך ימים רבים עם אניות אבה חלפו, ועת חדלופרזון בישראלחדלו, נדמו בכות השיר, אס זעיר שם, זעיר שם, אחד מני אלף יגביה עוף עד מדום שבתי, ידוה מדשן תנובתי, יגש אל הערפל, להראות לעין כל ברק יפיה, כי נחמדה היא להאזין, וטוב להשכיל, יסובו עליו רבים מעמי האדן מתיהדיס, יקומו לאויבים לו, ירדפוהו מנוחה, עוד זה מדבר וזה באי גם לי גס לך לא יהיה—אמרתי נגזרת׳!— לולי ד' צבאות הותיר לי שריד מעט, שהפזודה בטיס אין תודה. נפוצה מקדם ועד ימה, מהדרי עד עד מי אפסים, בי עוד במקהלותיברכוהו, אליויתפללו, ותהלתו יספדו, ועתה אס לא יבצר מנס כל מזמה: לברך ברכתי, לשים תפלתי לתפלה, ותהלתי לתהלה הלא תבקשו, גדע פתיל נעורת חייתי, הדעיך שביב אשי, כבות גס את גמלתי וחטאתם חטאה גדולה; — מדי דברי ננס לני עלי דוי. כמדורת פתנים בקרני׳ ידעתי גס ידעתי: כי לא לכס לבד כתוב בעט ברזל ועופרת לאמד: נכה יהיה משפט העם ומעשהו, כי עוד בקהלכם הנועדים על ד' עשירים שומעים בקולי, לא נכחד ממני, אבל מדוע תהותתו על איש יהודה, תחליקו ביעקב, רבים עתה המתפרצים באות נפשם ישאפו רוח, זה אומד בכה, וזה בכה, ואתם תביאו העצים, תרבו המדודה.— ביום שיזעו שומרי הבית ועמודיו ירופפו, גס אבן מקיר תפול ארצה ואין מספד לכפיסיס, אס הוקמי על לנס נצנו, כשמש צדקה, מרפא בכנפיה להאיר מסלול דרך הקדש יקרא, אס במצח האנשים ההס תעמוד הבהרת, תזרח צרעת ממארת הלא יפשה הנגע ׳בולעו אורחות חוסים בצלם, במשנה יתהלכון ׳כי כהמבטם.— .