Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 72

72 אך זה עת לא כביזי׳לאל שבו זעקו וישלח למו מושיע ואת עולם פרקו וממרחקים לארץ אבותם שבו בטח לשבטיהם שכנו כמקדם קדמתח מעצב לא ירעו, דרור למו מציתה ומים בששון ממעיגי ישועה שאבו. עתה שמעני, אל יחר אפך בעבדך לעצתי האזינה, אל אמרתי הט אזנך אם תאבה ללחום בם ולנצח אותמו; דרוש תדרוש: אם הרעו עתה מעלליהם כי בלכתם מישור, עולה אין באהליהם; כל יגיעך לריק, כ׳ אלהים בעזרתנזו! (ההתשך גתיזגרת הגאה.) קול שפת עכר קורא, Non Bernard Knöpfelmacher, Hörer der Medizin in Wien. אל אצילי בני ישראל , קריא׳ מועד, אנשי שם! שמעתי תלונותיכם, ואת התדגזנם עלי, כי תחדחרו רי3, ונגיו מדון על אודותי, תעמיקו שאלה: היתנן שפוך שיח כנשניס קדמוניה י או פנול הוא לא ירצה, התוסיפו תתנו משפט הבכורה לשמוע אל הלץ ואל התפלה, או תרמיקוני מנבולכם ולהיות לנדה ביניכם. ועתה הוא" פנו בי אדבדה עוד—הפעם טרם תנדשונימהסתפח בנחלת ד', דיי" לי, אס תשמעו, ואס תחדלו! מלים כבירים פי לא יביע, בלהג הריח אל אהי לנס למשא, ני משדים אדבר אין בהם נפתל ועקש, גם לא ", עם עמקי שפה וכבדי אזן, ני אס אליכם אישים אקרא, וקולי אל יו&נ על מדין: מה חטאי ומה פשעי ני צא תאמרו לי? מה מצאתם בי עול ועיי י ני תשימו אלי עודף ולא פנים הזה ראשית מלאכתכם לסקל המסיץ מאבני נגף להרים מכשול מדרך עמי? הזה פדי בכורי מחשבו""