Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 74

74 זכרו זאפ והפאוששו! לנו נניס שמעו לי! אל נא מהי עוד מרינה נינופינו, שונו אלי ואשובה אליכס, ננרפה נא 3ריפ יחדיו, נריע, עולם לא יכרפ למען נצח ישראל! — ואס עודפלכו עמי נקרי, פקשו ערפכם׳ ועיניכם השע, ואזניכס הננד, ונמון גננפו סופה עדן שאלפי ונקשפי; הניעו נא וראו, יודעי 7פ ודין!— כי מנחי שמדפי נעדנס. גדלפיכס ורוממפינס. גס מאודכם, גס כנודנס, מידי לכס נפנו,— והיה כי אנוא על שכרי, אל נא פשלמו רעה פמפ טונה < ואס לא פשימו לי תודה, להריס קרני- ולהרחינ אהלי — אל נא פדיחו מעל גבולי, גם אפ יפר הפליטה, הנשארפ לי מילדי נכדים!-אמכם זו ילדפנס׳ נופנפ לחמכם ומימיכם, צמרנס ופשפינס, מדריכפנס על נמופינס! - שפה עבריה. (Nach Kleist).הנער והזקן Don Ern. Baumgarten in Kremsier. .,אי זה הדרך אבור למשול על רמים?״ שאל נער אחד לשבע ימים — "בשלשה ענהו הזקן חנם חדשים ״בשלשה תמצא חן בעיני אנשים, ״חזק ואמץ בני, כי באומץ כח .,בארמנות מלכים המצא קן ומנוח! "חכם בני! כי החכם יעל במשרים "עיר הגבורים וינצח בשערים "ובחכמה תמצא חן בעיני השרים "ואם כה תעש ובל תרך לקרץ ״אז טוב לך ותהי למושל בארץ! "אהה גדולים הם מנשוא! השיב הנער "לנוד קויתי ואין, למנחם ולא מצאתי! "אם כבדו ממך׳ ענה הזקן—עצתי, ״עשה זאת והנצל : היה כסיל ובער! "גם כסילים פעמים ימשלו בשרים ״היה אתה כמוהם וגם למשמעתך סרים!"