Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 28

28 3ואו וזרועיי רעים נעימים, גליל החקדש חגהאניו, הניטו ושמחו חיו השמים כספיר טהרו ונכניס מזהירים חיש עלעקו רעהו ישישו, חין עש וגניה ונכגי לנת לפקודת יוצרם יחושו ולא יחטיחו מטרתתו. הירח יקר הולן חין אורו מידי אהוגתו השמש ישאל, ואל חרחני התנל יפיק קויה ומיום .גרא ד'ארן ותלאה למועד הקצוג נהאיר הנקר נשיו ישלם נאמון כפיס— כנה כל הנמצא ויש נחיק הטנע אומנים התה ואמונה, אן חתה לגין ארס! תחטיא המטרה?— גלגן זדון ופשע קננו, קנאה ותרי שתה יתשוצו, הנפש המשכלת תקדם חצגה׳ תחרותו לדורי הוות נזג ותרמה, עתה רע תגמורו לחפור שחת לאחין, עמה תפרוש רשת לרגלי רעין, עתה תוצעו זתתכם הרע להתעולל עלילות ורשע ולאליל.נססינם תסגרו, ומסתרים תארנו ככפיר ומעונתו לטרוף אחיכם• אן הווילון אנוש נאלח רגלין■ סוג אחור תני היכל הקודם, אל תדרון ייגלן רגל גחיתן עלי דשאי שדי, יען קדש המה > התה פקודת יוצרם ימלאו, וצעדה אחת לא יטו תני תכליתם ואתה אנים זדון שוולת שדופה כלי אין חפן י• תחטיא המטרה? אלי נקרות צורים יליל ישימון שים תפלט לן צא מהיכל הקדש הטוע הנעימה, רק אנשי קדם ינואו פנימה התה יתענגו נשרי אם עריגה; המה אמונים עלי תילענרניה, למענם מדור וציה ישושום ׳ היא וחייהם תרויהס נעימות ואף והפרד אתון נסיה ותנל הלזו לו תמתיק דגני גחל׳ ונסור אלהי נין חניון שנאנים תרנן ותרועע׳ ושמה וחיי אל חות נצח תשכון. שושנת הבציר חמומרו פדה ראשה שאיה כעניה ס וערה שמה נאנחה שושנת הבציר בעמק הבכא. מי הוריד עדיך שושנה חמודה מדוע כאבל אם תשכון גלמודה! שני ועמים רקמת לבושיך אודם קדים מעטה תפארתיך צרור המור בין יקרת שדיך טל אורות עלי הכליל לחייך הה! אכזר׳ כלמו שדדו ביגון אהימה, פלאים ירדו. אל תאנתו! השושנה פתחה פיה בן העת! לא גלמודה ושאיה בשרה ובגנים אלך שחוח כאב לבבי לא ימצא מנוח, שמה אבקש שושנת העמקים אסובב ברחובות אמצה בשוקים, אדלג כאיל על הר וגבע ובעלי כנף כל מיבה צבע מהר קולי מקנם יתעוררו ובקול אבל דומה ישודרו: שמה השושנה בחרולים ספחה בהמית בכי הילל ראשה שחחה נבולו חלפו אודם לחייה פארור קבצו נועם תואדיה. טמונה בסבך שמה חזיתיה