Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 24

24 הרטינוהו׳ אולם לאהמסוהו;יעןמה? יען לא היה אנשלום ידיד הצלחה׳ אן> ני אהנתהו הטנע ותחננהו סי שנים נמתנות ני ו ורוח. אן> ני נדנה אלהיס נהין ועושר ננל זאת היתה ננל עת הצלחה מקרנה נעדרת; ותהי להפו ני לנגה היה תלון נצח לרגשות שנאה וקנחה חימה ונעם אשר חליפות מריו את נסשה וישנינוה למעצנה — פעם הלנה קדורנית ני אוינתה שחקה לענה לה, מנלי ינולת לקחת מתנה נקם . פעם לנשה רוח נהה ני שננה׳ נקרא אל משתה הגסון׳ תחת אשר אישה לא היהנקרואיס׳ — אז נעצנה ונרגזה עלי אנשי ניתה שפנה מררתה׳ ושארית חמתה עליחו הריקה; לנן המה נמו פיתו הללוה ונקרנס קללוה. אדון הנית הלן נדרך נל ה ארן י נל רנושו והונו היו עד מהרס לשלל לחנסים ניצעי נצע ׳ אשר אשתו העצלה את נעל מסחרה על שנתם השלינה ׳ ונל ארתנותיו ושניות חתדותיו ירשו הנושים האנזריס ׳ עד ני לא נותר נמעט להעזונה אן! קשינוה אחת. וניום תשנ נתעין צר ושפל ׳ והיא וילדיה תחיה מפרי ידיה ותנואת נסיה. אמנם אן לחם צר תאנל ותחת יין רקח אן מיס לחן לצתאונה תשתה; אולם מאוד ימתקו לה עתה פתותילחס ינש פרי ידיה אחרי נלתה מלאנתה, תנל תשתה שתניס אזר אנלה נעצלתים נימי קדם. התלאנה תקצר לה את הימים אשר ארנולה לפנים עד מאוד, ונאישון לילה שינה נעימה עלי עפעפיה תנחת ותשעשעיה נחלותית יפות עד אור הנוקר . אתתק, האחת ננת ננל לג האהניה, ונל שנניה יננדוה ויהללוה ־־־ "אודן ה׳אלהים תאמר עתהנלנה: "אודן ני השפלתני, אמנם לקחת מתני אוצרות נסן> וזהנ, אילם הלא תחתי,ה! נתת לי מנות חמודות עוד מאלה 5 א הנה וננוד מנחון ושלות לנ מנעד. — לימינה יושנת נתה ודמעות עצנ וגיל תואמים עלי שושני לאייה ישטופון. אם זנרון ימים חלפו, אנדןנל תפארת גדולת משפחתה ומות אניה, ינון ולנה ישיתו; הלא העתידות, ההולנת לקראתן, נשמחה את סניה יחדו. הזמן אשר נארנזעס אפו את הצלחת אנותיהעד היסוד נה, נטש נמו נן את חומת נרזל אשר הנדילה נינה ונין אהוג לנה עד נה, ונטרס תתחדש הסהר תהיה לו לאשה.— שנה אחת! משפחות עשיר• וקציני עם מנמתי הצלחה פלאים יידו תחתיה, ותחתיהם ילדי עוני ומחסור מרומים עלו. ננית הזה נר נשנה החולף איש יקר רוח ותמים דרן, אשר ניד נדינה פתא אשמיו לנל עני ודל, ודמעותיהם הונישי עתה אדון הנית נילי נונל ורע מעללים, אשר אין עינו ני אם אל נצעו, נסתן חרש יאטם אזנו משתוע יללת ננא רוח ומר נפש, וידו יקפוץ מתת לאחיו האניון, אי נס לנפשו הרענה חלק ננל אשר גרנו הי. אז, מני החלון הלזו אשה שנעת ימים ורעת תואר נשקפה, הרחונ היה נדד מאין עוני ושני עת- עצתה צעידת ימים ורנת חן נעד האשגנ תניט, וילד יפה תואר ראשית פרי אהזתה נין שדיהילין, הרחונ הומה נחשק נניס תיוג אדם ונהמה המתהלניס נה.־■־ לפני שנה אחת נפל עלי משנג הזה ׳ אנוש הונח ננאג אנוש, עד ני נל תקוה אזלה ני יוסיף לקום עוד י פנינו ילדים ינים וענוגים אשר נמגינת לנס פרשו נסים, ולקול שועתס חרדה הנית; עמה המון חוגג, נערים וזקנים, נתרועה וקול זמרה את המטה הלזו יסוננו; נינותם נחרסה נחוג נונני אור׳ עלתה טונת חן ויסת עיניס נצנת: ניוס המטה היאאסריונה — ואחרי נלות עוד שנה אחת תשונ תהי—לערש החותה.— נה חליפות העתים, חליפות נל הרנריס אחריהן תמשוננה: מקום