Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 23

23 יתס העא יצאה, אן אהה נס היא לא הימה טונה מנהס—וחלילה לי מהתאיף נכן, אחיות עדינות ננות העת, יען לא תשמעו ונל עת נקולגו- וכל משאלותינו תמלאו; הלא מנוער עד זקנה ושינה, מני צאתי נו מדחס הורתנו, עד שוננו אל חיק אס גל חי האדמה! עוללים אויליס גחנו, ולא נ חדו ל תשאול חנן, את אשד אין נמחק לעשות. — לנן היי לי נפלים נדונה שנה חדשה חנוני נתוחלות שוא אס החפוצי, הראוני נראי נזנ, עתידות יפות ומשמחות עין למען יפת לני נקרני, ואהיה שמח; נן אס אוהנת תנחם את ננה מחמד עינה נתוחלות נעימות, ותנליגהו עלי יגינו עדי — ישנאהו — או אס חן ענני חושן ואופל עלי ראשי תעלי, אחלי י צפי גא זהנ את שוליהס - למען תשיש נפשי המיחלת לקראת השמש הקרונה אשר עוד מעט נמתשן תנקע ויהיה אור. נל אשר לי תלד, אס טונ אם רע, אני לא אקצוף עלי ן אף לא אקללן אס תר נ להרע לי. ננפש צמאה אשתה נטפי עסיס אשר לי תגי׳ אף אס נרעל מלוא ההין ימסנו, נשמחתלנ אקטוף נל פרחנעמן י אף אס משינת חדק מסוננהו, ונרוח הומיה מודות אומרה, אמנה השנה הלזו הרנתה חסדה עמדי י■ ואף אס תרע עינין ני ונל טונ לא תנחילוני, ותהי להסן, כי עוד תחת צצים ופרחים מסיקי רוח — רק סילוני ממאיר וקוצי מנאינ עלי אורח חיי תזרי, אז אתענג עלי נזרי שושנים—נמעט ינשו קמלו אשר נתונים לו מאחיותין הננירות, ונגיל נפש אגידה לעיני השמש ניהטנת עמדי, ולאעשקת תני את נצני נועם אשר יד אחיותין לי חלקתה. לנןשלוס נואיני, אלף שלומים לן, עוד טרם אדע אס רע לי נכנסין צרור! ~ מה נפלאה העת י- היא נלי תשן הגולל את אופניה וננל תקופתם החליף האדמה ונל אשר עליה את תמונותיהן גס לנ האדם תחת משטר התמורות נתון כעתות השנה.— שנה אחת• היה תספר לכל החליפות והתמורות אשר נמרוצפה תקרינה נשגה אתת אומה כלה שינתה את תקוותיה ורגשותיה עשתונותיה יתאוותיה ־־ אמונתה ודתה.— הנוסע נמעט לא יאמין למשמע אזניו ולמראה עיניו: הטנעלא המירה למאומה 5 הינלי עונג וארמנול^יופי לא נעתקו ממקומן; הנהיות ילפתו ארחות דיניהן נימי קדם, אן האדם- הפנימי התהפן נחותי חיתם, ונכל הדנריס אשר חוצה לו, אן אחרי ימים ינים תולדות ההפנה הלזו 'כלי•— שנה אחת'- נמה חליפות וחיי אדם אחד! שמה יושנת אלמנה אחת ידליעותיה — לא דמעות יגון ומחלת לנ ני אס דמעות זנרון— לתכניי מעיניה יקיון. "ה' אלהיס" תקרא: "ה׳ אלהיס, כנר חלפה שנה לתן היום אישי ואלוף ״כירי לקנר הונל ׳ נמה חליפות צא תסופרנה, חות אישה נשנה האחת לה הסו ■' נפנים וארמון נחמד ודחו ידים היה משכנה וממשנצות זהו לנושה; נמעט צעדו רגליה שלשים צעדים - ותיעף; תרננה מדקרה רותמה׳ עת תאנה נפשה לראות פני שכנתה וחנרתה 5 ענדים ואמהות אין מספר אדנו עלי מוצא שפתיה, וננשריס עפו למלאות פקודותיה; חדר צר הסיג לה נאג ראש, וכמעט קצרה נפשה למות, עת נהיותה נדרן לרגעים אחדים נמלון נאה נגאון לנה אמרה אני ואפסי עוד׳ ועלי רעותיה נשאנו נפש הרימה ראש, עד ני כלנה מגה רחקו. — לשוא נכתה נהה יחידתה נאזניה למתה לאנשליס לאשה יען אותו תאהנ, 1 חונרה לה הטנע לנותיהס ונפשותיהם יחדיו׳ לשוא נשנעה ננסשה, ני אן . י״י החיים לה ינעמו, אולם הרחק ממנו כמשא ננד יכבדו תהנה, ונאנינ ■י תרד קנדי אנחותיה אליה ריקם רנו, ודמעותיה על צג אנן נגרו, אשר אן