Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 3 (1846) · p. Seite 15

15 — בלי דעת אל מי ,ישיב הרצח — ׳בי שפיוף אפף. אמר האמן בנחת׳ 'כי את תבניתי לא תוכל לקחת׳ לשוא יגיעתף! חיה תחיה;צח.! Aus dem Mythenkreise der Rabbinen im Tractate בן ארב!הנר בי תרעה, במה tt |v ך v זז* T (גופרה נחלת יקר תפארת החמה׳ לתת עיונג וחיים לחלש ורפה ירי.ם, להשקיות מזור ותרופה לנפש,עני העטופה? - שוהם הדר בייופי׳ באודם זהרו tt: V : ♦ : TT ודה תלוי לאברהם על צואריוי גם בל גגע ןכל מחלה א(גזר לבני תמותה לנחלה ׳ חלפו < ,עברו ונרפאו אם רק לזהריו ראו.— ובבוא התמים בכלח אלי,קבר׳ לא מצא (גורי באבשי תבל נבר׳ אשר חפץ ביקרו ,ולשמש שם;דברו: ׳היליבי בתי וקחי האבן מאזרחי' 1 והיא'הבריקה בה קרני איור פנ\ה ׳ ומאז, חיים ומרפא בכנפיה. *) ** כוונת מנממו ז׳ל נמשל מורנו הזה היא׳ נהיות שהצור ממנו תליני היה הראשון אשר נרותו הצת ושכלו הזן הסיר צעיף האפילה והפין ענן הסנלות תעל פני אנשי דורו; הוא אנרהס אשר השיג נהתנוננו נתוקי הנריאה דעוס אמיתות וישרות נדרני האל והנהגתו והשנתתו נעולס• הוא הפיל אותות נדים׳ הוא הראה לעין כל—נלי מורא ופתד — ני כל עצני אדם אפס ותהו המה, לא