Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 2 (1846)
- Issue
- 3 (1846)
- Date
- 1846-01-01
- Page
- Seite 10 (sequence 10)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 56% known words query
- IRI
…/4785731-6613229-4787953--0205-4787964- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
— 10 — דברים אחדים בביאור דברי הפייטנים. Mitgetheilt von Joseph Weiße, O. Rabbiner zu Gaya. (המשך) •3 מוצר לשנת שלישי אתר פסח תרו( שני נת3 הפייטן: חשוש וקרח ערך למכעיסיו במפלחות, ונו1נ המפרש נמחזור פראג הנ״ל גי תשוש ר״ל אור של ניהנה. יקרת הוא קרירות גיהנם, ועל זה התפלא שלא נמצא שרש תשש על אש, ני מה שנמצא ותפש להנה ירפה (ישעיה ה' ניד) תהרו חשש (שס ל׳יג י״א) הוא על דנר קל נקש ומון שתאנלגו הלהנה עגיל ועל נמפלחות נתנ וזיל לפלת ילנקע את ננונס ע״ג. ותינה עלינו לתקן גס את הראשון גס את השני. מה שנת3 התפרש נענין חשש, הנה נפימו הארמי הנהיג אצלנו ניום ראשון של שנועות שנקרא אקדמות נאמר: נהיס גל חיל מרומא תקלסין נחששתא , ופירשו נלהמנאריס שענינו נהלה ורעד, ונעל הערוך נערך חש נ' פירש חשי (שנת ק'מ ע׳א) גצנונגתי ונ׳ג רש׳י שת ותעתה תשוש וקרת נרדפים הס ומורים על -תרות הרשעים ונהלתם ונעין הקרח הנורא נעצמותס גיוס קום שופט גל הארן למוד להם נפעלס. ומלת מפלחות אין פירושה על פילוח ונקועהנטן, תה שאין ענינה לעונש הרשעים נעה״ג, ני אס מורה נלי ספק על עמדת אלילים, עיר אתרם ננתונות (ליג ע׳א) אלמלי נגדוה לחנניה תישאל ועזריה הוו פלחי לצלמא, ור״ל הפייטן שערך הקניה נלהות צלמות לאשר הנעיסוהו נעמדות נגדיות. .4 ננתני המזרח לשנת תר׳ד לפי׳ י׳א דף ק׳ע') העתיק החנם יג״ק פיוט רינ״ס הלוי המתחיל: יד ושם ונוי והוא שיר חתונה, ועל תה פנזנר שם נסוף: תרעתי סכתי, גתנ?,יל ו,יל: soll dieser Nomen Gcntile (שם היחס) vielleicht eine Anspielung sepn, daß Derjenige, an den diese« Gedicht?gerichtet ist. in Trope« levte עגיל. אגן למה הרחיק נדוד? הלא לשון זאת נהוגה נסי הפייטנים דית רני שלתה (ננראה נן ננירול) נגאילה לשנת שלישית אחר ספח המתחלת שוודים נדודים לציון תקנן ונוי נת3: השג עמדת לגושי תשנן, תרעתים שמעתים וגוי, ני גן יגנה סופרים וןזיפטי ישראל, על פי הדרוש נפסרי נהעלותך פרפה ע״ח (ונזנר קצת נסוטה י׳א ע״א) על: משפחות סופרים יושני יענן תרעתיס שמעתים פינתיס (יה״א סוף פרשה ני עיי״ש) יגס יש׳י נפירוש התורה לנמדנר גיר נ״א) נפסוק: וירא את הקיגי העיר על!ה. •יי׳ נחלק נוננייצחק הראשןן (ןד 62) העיר הרג החנם מהר׳א,הירווין קשי׳ ע.ל,מיש,נפיוט לשנת נחמי: דין נשמע תורת שמע בכל לשון להתפלל, הלא נודעה בארבעה אשר פרשו חכמינו, ואמר שלדעת מהר״ל מפראג זצ׳ל נוונת ארנעה על מאתר ר׳ע: נוטפת טט ננתפי שתים פת נאפריקי שתים, ולדעת הר3 החנם הנ׳ל יסוד הארנעה נ מ יש נספרי וזאת הנרנה, שהקנ׳ה נגלה לישראל נדי לשונות ענת׳ד. גם המפרש החנם נמחזור לנדא (פראג תקצ׳ו) נדחק ונקש לי גלמו ארנע חצותנק״ש (לדקדק נאותיותיה, לק־וא גסור הפרשיות, להשמיע לאזניו, ושלא לקרון ולרמוז) ואלה הם לדעתו הארנעה שהזניר הפייטן. ופליאה נעמי נשגנה, אין התעלמו גלויי עינים גאלה מתלמוד ערוך נמסנת חגלה יף י׳ז ע׳א שנזנרו שם: מגלה, הלל, קריאת