Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 85

85 אשל הלך הלמנמ״ן וחבריו (ילך שכלו שקל וסלסה) יום יום יצערו, הסס י יי ם נלנה יגילו כי שלו ושלצו "הספלייים" (ככה יכנו עצמם הססייים יען יספללו מנהג ספלי) במאי מאי וממלא ה אלן אושס; נן אחי כי יולי לחכמה המלפטה, הרסייה שכולה אמס סיגול בצלה למאוס ולאלפים! — אפיך אילי כי קיושחך גילה כל כך עי אשי פויה הנבואה על "הצדיקים" גם אם לא ילבו בחפלה ונחלמוו חולה, לא •ענו נצום נפשם ולא ימאסו נבלע כסף, כי אם ימשכו ביין אח נשלם ונחה עליהם הלוס I יחוו אח האלקים ויאכלו וישחו! יצניו כטפל זהב ובונים חלנוח למו וכל יואה שש ושמס כאלו נבנה ביח המקיש נימיו! אשלך אלך אשל ׳ופניך כלם אהובים בלם בלולים, לאן אים ונהמה לנה אשל ילעו הלוטים הצייקיס, מגזם ומעולם •חממום, מסלנם ולמם ׳קליני אשכר להם, ויאמינו באמונה שלימה בי יעלה ל ליס ניסוח לה'!" כינלים האלה אסלח׳ נלני לשנס אלן מוליח׳ נהיוחי טוי כאמי מכח החסייים ואאמין לכל אשל יאמינו בלב שלם, ואטש ככל מעשיהם ופעולוחיהם הסובבים והולכים על שני ציליס והם: אמונת הצייקים ושחייה יין שלף; 1ו כל התולה כלה ואייך פילושא! אך לפני ימים לא כניליס הלאיתי ליעת מה נאמנו ינל׳ חז״ל: אל תאמין בעצמך! היה אלי משא נחלום מדון לילה ונהפכתי לאיש אחל. ומעשה שהיה כך היה. בשנת חלכ״ב ניפס נלנוב (אצל ז. ל. פלטקטל) ספל אחי קטן הכמות ולב האיכות וזה שמו "תיקון הכללי," והוא 'תיקון למקדה לילה ר״ל "והוציאו מההעלם אל הגילוי ה״ה איומו״ל וכוי וכו' ובו' (sic) מו״ה נחמן זצוק״ל נעהמ״ס ליקוטי מוהל״ן א‘ וב' וספל ספולי מעשיות וספל המיות טפ" י א״ב ועול במה סיבוליס והמה בכתובים." — והנה ת וכן הספל הוא עשלה קאפיטל חהצים ואיזה מפלוס אשל צוה מוהל"! לאמלם באותו היום שקלה מקלה בלחי טהול, והמיפיס הוסיף הקימתו ושמה העתיק את ינל* הצייק הנוגעים לעני( זה ככתבם וכלשונם בליקוטי מוהל״ן א' סי׳ ל״ה, ובסוף החקימה הוסיף יבל אתי נשם הצייק הנזכל אשי תועלת לא מעט תצמח ממנו לגני עמנו נבלל — ולצלול בסף המיפיס נפלט! והוא: "אחל כך קיים הסתלקותו הקיוש אמל: כל מ׳ שי נא על קנלי ויתן פלוטה לציקח ויאמל אלו הטפלה קאפיטל חהלים (חיינו הנוכלים מקוים למועילים למקלה לילה) •אמלם איך שיאמלם אשתיל נבל כסי לעשות לו עונה, ואמל נזח״ל: איך ווען »יך וייגין אין דער [ענג א!נ אין דעי ביייט איך!אהן אי£ אה טונה טאן, בייא דיא פאות ווען איך איכ§ ארוני ליהען 6ון דע£ שאול תחתית, אמן! — ע״כ לשון תמיפיס נשם הצייק שאמל קיים הסתלקותו הקיוש, ותנה כל קורא ילאה כי הינלים האלה לא נוגעים מאומה להיכן הספל לק המוציא לאול מיי יבלו נעשלת הקאפיעל הוסיף גם את הנופך הזה ביי לזכות את הלנים, למען חשמס נפש החוטאת ולא תתמוגג בלעה ומעיני מתהלך נאשמיו נוחם לא יסחר, כי יש חקוה לאחריתו גם כי הלנה לפשוע, אם על קנל הצייק השתנות י א מ י איך שאמר העשרה קאפיטל׳• ונתן פרוטה לציקה; הלא מצער היא ומיתה נפשו בגללהt גס כי ילך נגיא צלמות לא יירא לע כי שנט הלני ומשענהו המה •נחמוהו, כי ישכב לארבו ולרסנו ויאחזהו נציצח ראשו להעלות מן שאול נפשו ויפיעהו מליח שחת! "האח! האס!" אמרת• נבא הספל הקטן והנחמי לנגי עיני, "מי לא ישמח על הגאולה ועל התמורה אשל הבטיח לנו הצייק, להניא נמחיל קטן משכולת הלנה I חיי עולם נעי צער של שעה הנא מטורח מסע מעט מאיזה כבלוח אלן ירך בואכה לקברו; אנסת נא הפעם ואסע גם אני אל הקבל, אז יהי יקר בעיני המוחה, כי לא יתנני הצדיק לראות שאול ונפשי בטוב חלין.״ — כבת גמלתי אומל ואשא לגלי ואלן מעילי אל אחת הקליות הקטנות אשל ככלוב מלא עוף כן מלאה חסייים — כי כאשל תקטן הקריח בן ילבו וכן יפרוצו נה החסידים והמאמינים — שם קויתי למצוא אורחת חסידים נוסעים אל הקבל ואמרתי לאלו ח אתם לחבלה. — ויהי אן נאת• העירה ואשים פעמי אל "הקלויז," עי מהרה מצאתי לי רעים להתרועע, ובלם שממו לקראתי בעל כל הון. אחלי תפלת ערנית נתת׳ "תקין" כאשל הושת עלי (בבה יעשה בקלויז לכל נעל בלית החסידה תנא מעיי אחרת, בי יושת עליו לתת כך וכך מדות "ן שרף המחזיק ארבעים מעלות (גלאי), ויהי שלם עיי׳ז במעלות ומדות, ולזה •קיא ת ק ו ן), "אחלי שתינו לרויה ונפזז ונבלכל ונשיל שילוח ותשבחות נכל עוז, והלבינו לקרוא בגרון ,מה מה מה, נם נם נס" (זה הוא ירו שיל׳ החסידים ואס אמנם כי הוא לשין בלתי - - - T T T י