Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 83

83 נם לפני סלבי תקר הן מ^או ׳ בחות^ם היוד לב ’^מועה נודעת י כי״את צדקו 0i חסדו בדונו 4ם ראו. אך בבא לימי אנוע. לשנותיו קצב ־ נם אל מפעל יוסף עתים נמךדו; יום שמחת תודח נהפך לעת עצב כי מיקרי נקעו מינויו נפרדו" כנחלי מים ירדו למעות עינים בלי פוגה"בפלגים שטוף יישלפו; באורח צדקה עלה יוסף שמים י זאז י פעלת חסלו על בני איש ׳ קלפו- אלמנות נאנחות כי.רחם ב.ניהם יתומים' מר זועקים כי אב היה למו דלים נושאים קינה כי תמך ידיהם" ״ נבונים כוכים בי נסח אור חכמי• במו. הה, יוסף איננו < הרחום אין י ס אבינו מת. עבר רעבון נפשינו יי נאסף צדיק.אל מיי נקיא עין! j מי.יצית אש דת תורת אל בקרבנו! כן קנה כשנה טוב חסדו לעזקרת נשנת חדוקס קל מסמלי תבל, בי לארץ'נפל נזרם תפארת לכן'עךבה שמחה נהפכה לאבל. מתחננים בעדו: אל שית נא לו ברבה תחת צל אל כין מלאכי שמים ילי^ נמול חסדו שבעתים ככה ז’תתענג רוחו...נצח בצרור החיים. . אם דיור ודור כחציר ננות יכולו נם עתיות,;ימיים בלי מקפר.יחליופו, מגדלי מבצ־־" כלם י תחתם יפולו '3ם ימות עולם כפלג ישטוף ישטיופו. *11