Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 82

82 טיוב לקחם בלב נזעךים כטל_יךעיםו. גם לעת טךניפאל עננה בערסל י \ לא פתחה הפמךריבעני ישראל; הם עזבו'לש1ןם\שפת עבר'בשפל י טרם י ־ו ס ף להם צדקתו פעל. ייוסף;דע אחיו, שת לב לעןרים ׳ בית חנוך' לקכ^ה;דו עישקה j. עם טורים חכמים גם בש?תי;דים: לשון עבריסשפל טוש^ה עלתה. רבים זעטו וןסד ש;א נזעיל תפארה אך בש^ם ינברו ורע בלבותם; מפיץ;הרב לשונם גם רוךזם סרה רואך הוא גלה ט מ ירין עמקי מהשבותם. יוסף חרת ל ו ח ל ב לפקוח עיבים הראה גבורת אל בי זולתו הבל; j רודפיי בזב הוזי באותות שקים כי הסימואסי נפלאות אל הקו בתבל, הקר יוסף את בל משלח;דים אם לב גבון קם בל :עבטון' או־חיות□ הוא גלה מספחת רע בין' 'החיים כי בנחלי;פרית הקנאה בלבותם < ' אא בכור הבחינה זב_ח ן צ ךזק ת ם _ י.־ י אם תום לב ביקר חסד נמ?גא שמה• _ויחו בחזיון גם במראה רעתם בי החלה נאוה אך לעובד ארקה. בי לבל עשר מרפא מלאכת;לים הן הוא נוהל יעבוד ׳ מתוקה שנתו בתום לביו יח;ה, מטנו תוצאות חיים ’ הוא ראה טוב בחלקיו ׳ מאל ליו מנהו.;דעו צדקת יוסף על מוצאי ךעת