Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 68

68 ולברך אותך ולה בימך ואתפלל לאליה' השמים שישפיע לך מכל טובך, ולמה שלום וכל לשל לך שלום דברי אוהבך ומוקירך I. M. Jost. 2 פה פפענ״מ בששי לימי הבלילה בחמישי לחדש העובי ושב ונקרל על שם לחיו הגדול בשנה הליט לפ״ק שלום שלום ללחי ורכני ליש בליהי ■החכם החוקר הלדון מוה' שלמה פרענקל היושב בעיר שטלכישללוו יע״ל ללהים עמך גבור החיל! למן היום לשר כבדתני לבול בברית עמדי ידעתי כי ידך רב לך בקדמוניות וכי חלק לך ללהיכו מנה לחת לפיס על למיך, ובעוצם שכלך עמלת נקרב לוצרות לבותינו לשר נמלטו בחמלת ה׳ מיד לוררינו ומשיפת לש לשר לכלה לת מחמדי עינינו, וחשלרנה לפלטה ולעדות לדורות עולם, ויברכך ה׳ למצול חפן מחופש ולהליר ללחיים הבלים למריך. ברוך לתה וברוך טעמך כי בחרת ללכת בדרכי היחידים שגולת עמם המולפים נמשילת ההמון עמי׳ הלין לשר בידם לבוקת לול ובכל!לת מושך שביבותם וכעור בקיר יגששו, רבים מהם ילמיו בלבבם הלל נם לנו הגדלנו לעשות, הלל לשפנו לל בתינו שפרים לין משפל והננו משכימים ומעריבים לקרל בהם לשבר לת רעבון נפשנו, למנס כן היל, לך מה הם עושים? כל עמלם ישוה לפועל ידי הכילי הנחשב בעיניו לעשיר בשערו מדי יום ביומו לת משפל השקלים לשר בלמתמתו. ומתעלל לאלהי לביו להושיף עליהם כהנה וכהנה, ולבו יגיל לקשקש בשלעים, כל ללה תפתלים ישישו וישמחו בקול דבלים ובהבל פיהם נלי הנין ובלי דרוש בשתלי החכמה הטמונה בהם, ולק לחד מעיר ישנים ממשפחה המעמיקים עצה לבחון לת המלמרים ולטהרם משיגים ולנק הפתיות המכשה לת פניהם, ולהוציל לעיני העמים לח זהב לרן ישרלל מזוקק שבעתים, והנה לותך דליתי בשוד הישרים ונקרב לנשי למת וצדק מושביך המחזיקים בידי הבחורים תופשי קשת ללחום לת מלחמת הלמה, ונפללות מעשיך לנגד עיני על כן משכתיך חשד ונפשי קשורה בנפשך, כי בדבקי בך לקוה למצול תמיד לת המשלה בין השלעים והיבשים נלרן מלפליה ולתה תהיה לי לעיניה והתהלכתי בעקבותיך ונכבודך לכבד. צר לי מלד, לחי, על כל התללות לשר מצלו לח מכתבי ולת דמות פני ולת כל נני ההלכו עמה ולוחילה ללל לחלה פניו שנחשדו וברחמיו פדה יפדה לותס 'ויזצילם ממשגר העורים לשר הנו בשנויים וליכם מכירים נין רעים לרעים, וכל הנל פתח השער ילחזוהו וילשרוהו בזיקים ללמר גס הול מהשונים קושיי קשר! ולל ישימו לל לבם כי לנכי לס בשונים להערב, הלל המה רק שוני המשנה, ולס היו התרים תהלוכות׳ ורק תרי התורה הס בני בריתי, ולל ממרגלי הלין לני הבלים למצול לת ערות הערים לעורר רקים ופוחזים ולהתנפל על השקטים והשלו־ם לשלול שלל ולבוז בז ולרוות לת צמלונם ביין שיך. ונדם עננים, ולמה זה ירדפוני עד חרמה? למנם במשדי זקני מרדכי היושב זה ללפים שנה בכתר מלכות על רלשו נגן עדן, ותול יהיה לי למלין יושר ויגן בעד צלמי וצלצל׳ רעיוני ויבולו לביתך בשלים ממוך גרון הלניל (Lwowa) להתענג על שולחנך.