Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 67

67 לטעות ולשבח «לתקן דברים או מלות או אותיות, כנודע לכל החופרים; וארי אשמח בטובך אם תנחני להעטיר את דרכי באחרית המלאכה ככל אשר תשיג ידי. ואויסיף עוד להודות לשמך כי נשאך רוחך לשלוח לי מאמרך בדבר הזוגות בכתב ידך, ולא אכחד תחת לשוני כי לא קראתי את דבריך בכוכבי יצחק כראוי אשר אותותיהם צעירות כמעט כהחיות אשר לקטנותן נקראו אינפוזיאן לא שזפתו י עין אנוש כי אם ע״י זכוכית לטישה להגדיל את הקטן עד רכבות פעמים וצורתן, והאיש אשר יהין להכירם בעיניו הכהות יכה בתנורים, ומשך יכשהו וכמת יחשב, ולמה זה אאבד עצמי לדעת? ואיך אתן פתחון פה למלאכי מבלה לחבטני במקליהס לאמר: מדוע חבלת את מעשי אדונך אשר נתן לך עינים לראות ולא להשחית אותן, ואם אענה: הלא לתור בארן החכמים באתי ולשמוע מפיהם דברי חכמה, ימלא שחוק פיהם לאמרי הלא יש תפרים לרוב, אשי לא יזיקו לעיניך, והמדפיס התל ברבי ש״פ ורצונו היה למנוע את הקונים מקרוא את דבריו למען ירוו את צמאונם בשירים וזמירות! תוף תוך ישליכוני מוך האש והשלג הטמון לישעי ארך! ואם מכבדני עוד במכתבך אשאל את פיך הידעת דבר מתולדות ר' יצחק ה לוי ס א ט נ ו ב אשר יצא טבעו בעולם, הגדל נא חסדך עמדי להודיעני את כל הבא בידך על מכתביו וספריו ומידותיו וכזביו (אף כי כמעט כלם הם בעקד הספרים אשר לי); למען לא אכשל. — גם נכסף נכספתי לדעת בבירור את קורות האיש אבלי או אברליגלושקא אשר היה בימיו וימת בעניו, אולי שמעת את שמעו כי מולדתו היתה ארץ פולוניא. _, הנה הרביתי לדבר באזניך ואשים קנצי למלין, ואגיש לפניך את דמותי איש חפצת בה ואשר קניתי מן האיש העני, כעת הוא שוכן בעיר מגנצא, ץ>'ך• וישלחהו לי בלי לקצוב מחירו, כי הוא הוציאו לאור למצוא טרף לנפשו; והמחיר אשל אמרת במכתבך לא מצאתיו באמתחתך ולא היה לאל ידי לשלמו כי דבריך היקרים לי מאד אינם עוברים לסוחר ולא ישביעו את רעבון ביתו גם את החותמות (מארקען) השיבותי לך כי במקומנו אין איש מאסף אותן הביתה וגם הפאסט ימאס בהן, ואקוה שתצויני מה המחיר אשי אשלח לו. וערם אפנה ללכת לדרכי השקפתי אל מוך אגרתך לראות היש בה עוד דבל אשר שכחתי. והנה בן חנניה עומד לנגדי לאמר: למה זח לא הזכרתני הלא את אני לתר' ש"פ כמוך! האמת אגידה כי לא ידעתיו עד הנה, ומעשי גלילי אצבעותיו לא יבואו לעירנו, ורק לשמע אזן שמעתי כי יש בן חנניה בארץ התגרים, ישמו לא מצא חן בעירי, ולבי אומר לי כי הרב החכם המוציא לאור יש לו מגיד אשר למש לו באזנו שם כזה אשר אין בו לא טעם ולא ריח ונם קולו לא יערב לאזנינו אנחנו האשכנזים, ותמהתי על המחבר אשי במר בשם זה אשי כל שומעיו יטעו יאשם וישוללו מי הוא בן חנניה!׳< הנרמז בו? אולי הוא ריב״ח? מה עשה ר״י לכתוב את שמו על דגל מכתב עמי? ולמה יקיא יק ע״ש אביו? — סוף דבר אהבי לא למדתי לדרוש בשמות כר"מ, אבל את פיעל כפיו לא ראיתי, והנסתרות לה׳ אלהינו! ועתה, אחי ורעי, אל נא תבא במשפט עמדי על לשוני המתנהג בכבדות כי גר ותושב אני בארץ העברים כאשר תחזינה עיניך, ואתה מכס כמלאך אלהים ותבין דבר מתוך דבר אף כי מוצא שפתי לא יכשר לפניך כי בחפזון כתבתי. *9