Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 66

גימי הנפילים אשל היו נאלץ, לא ידעהי אם לפני או אסלי המנול, ואפחד פן אזכה לשוג אל פתח הגיה, כי אין גידי חוט המנהל אשל אקשלנו נמשקוף ואחזק נו להדליבכי געקגוסי, כאשל עשה הגנול היוני כבואו להמית את התנין הכולא אשל שכן גקלג ההיכל, וגם הוא לא הצליח כי אם געצת הגמולה הסכמה אשל חשקה גו נפשה, ותהי עזל כנגדו, גכל זאת שנתתי את מתני ואמלמי גלגני הלא אהגת אחיך שלמה תחזיק גידך ותהי געזלך והיא תלאה לך נפלאות מעשיהו וגמול עמלך ממצא מלגליות אשל תתן באמתחחך וחזק ואמץ! והנה עשיתי כאשל צוימני ובשובי מדרכי שמחתי כמוצא שלל ל3, ויאור! עיני גלגלי חכמינו, והבלתי מתוך אמלותיך כי עוד סזון למועד למצוא פשר דגל ודרך חדש לפתרון חידוהיתם. ונכן אשים עיני על כל הדגלים אשל הערכת לפני ואשקלם נמאזני צדק עד אשל אוכל להוציא משפט אמת, ואז אקוה למצוא מקום נאחד מעלי העתים לכתוג את כל הענין נלחנה ונלשוננו הקדושה, כי עמי הארץ לא יפנו לבנם אל עמקי התלמוד, ואנכי לא אובה להשליך אננים יקרות לפני החזירים הגומרים גדומן וטיט, אגל את זאת אעשה יייטג געינך: נסיף החלק השלישי הנדפק כעת אשא את שמך הטוג על לוסומי לאמר: ״כזאת וכזאת שלח לי איש גליתי החכם ש"פ וגי — והנס לפני החוקרים לגסנס ואם האמת אתו גם אנכי אודה לשמו, ואמחה את אשר כתגמי נענין הזה" ודי גזה לעת עתה! קח נא את נלכתי נרכת שמים מעל אודות חסדך וטונך לגלות את אזני נדגל שלש שגיאות אשל מצאת נספרי, גלוך אתה ונדוך טעמך כי לא נשאך לגך לקללני כאשל יעשו הסופרים אשי יטגלו את עטם בחמת_תנינים למען השמית את הספל אשל יראו נו ערות דגל, וגם את הכותג אותן אן! כי אמרו חכמינו הוי דן את כל האדם לכף זכות. גם השגגות אשי הרשמת הראשונה היא טעות הדפוס. כי נשמטה שורה מלאה, והמגיה לא השגיח בה, כי הענין לא נכרת, וגס אני לא בחנתי את הנוגן הנא אלי מלייפציג, ויצא העקל הזה, נסון> החלק השלישי אודיע לכל הקוראים, כי האיש אשר אלה לו הוא נ ן אל עז ר נ״ש• השניה והיא נדגל חלם ר׳ יהודה נ׳ יחזקאל, היא רק לפי השערתי כי לא יתכן לענוש ננ״מש על שמע אזן, כי אם נאחד מכ״ד דגלים, וגם יאות לכל נייד להפיל את החלס אס לא חטא נגד ל3 וגדול אשל הלך לעולמו ולא התירו, גם אמרתי כי זה הוא וואהלשיינליך; גכל זאת לא אהיה עומד על דעתי. והשלישית — סלח נא לי — אס אחזיק ניד הקדמונים, ולמשמעתך לא אסורה, כי גלול הוא של״י הכניס את ר״ל פחת כנפי השכינה, ואולי לא היה לגו מובהק, גס היה ל״ל גנל אמיץ וכחו גדול והגדיל לעשות גמולה בזמן קצר, ול״י קרנו אליו נאהנתו את נעל אחותו ולא נהג עמו כלב לתלמידו, כי אם כרע כאס לו. עשה נא עוד עמדי אק החסד הזה להודיעני את כל אשל תמצא נשני החלקים יהי טעות הדפוס או שגגה אשל יצאה מתחת ידי, כי העבודה רנה ולמנה ובעל הספל ממהר להדפיס ולא יעזוב הנוגין נגיפי כי אס יום אחד, ואני ענד לבית המדרש, ורק איזה שעות ביום אוכל לשום עיני עליהם, ונקל 6MK