Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 59

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
17 (1863)
Issue
29 (1863)
Date
1863-01-01
Page
Seite 59 (sequence 61)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
60% known words query
IRI
…/4785731-4787844-6613316--2822-4787905
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

— 5y — נדרך ויבא גו כל וויה וכל פגול לא ירצה, והישר נעיני איש יעשה באזכרות שנהורה ויתכן למאכולת אש כי נקורה תהיה לכל. אולם בתוכן העפין נעצמו אעתיק לך הנה דנרים אחדים מסמרי "מלחמת הדת" אשר אתי נכתונים אשר ארקוג למועיל להננרז הנדרש: הנה יודה כל משכיל החודר נקורות הדתית המתחלפות נימים קדמונים וגס נימינו היום, שנכל אחת מהן יש לה תוך וטפל, פרי וקליפה, רצוני ענין מה המיוחד לה אשר מהות ועצם הדת תלד נו וכפרי הוא אשד נחנו עמון אוצרת שהיא נאמת ישותה תפנימי והעיקרי מעת צאתה לאור בפועל, וענין טפל לה, שנתוסף לה נמשך הימים ע״י השתלשלותה נענות מאורעיס חצוניים שעמדו עליה ואינן עקריות למציאותה ומהותה כלל; והנה עד״ז תתחלק, לא לנד המירה שנע״פ, אך נס המורה שנכתנ לשני חלקים אלו משונים )ה מזה היינו ההלכה, רצוני החקיס והדינים והמעשים והמלות המוכיחים לקירור החיים המעשיים אשר יעשה אותם הישראלי נפועל וחי נהם חיים מאושרים ומוצלחים בגון"בעסקי הקטנים, נמשפטי המדינה, נקדר החיים הניתייס, תמוקר והצדק וכדומה, ו ההגדה, רצוני עני נים שאינם נוגעים למעשה ואינם :חוצים למציאת הדת כלל אך טפלים לה וחצוכיס לנד כקליפה לפיק כגון שפור סדר הדורות והשתלשלות המאורעים מיחידי סגולתה, קוריה חייהם ונסים ונפלאות, קורות האומה מראשית צמיחתה וגידולה עד שנתבשלה כל צרבת נזמן עלייתה לגדולה להיות לעס שלם ומקודד נמדיניות,' משלים חזיונות וננואות, שפורים וגזמאוח, דנרי תוכחות נמוקר ומדות, הנמצאים גס נקפרי תורה וגס בנביאים וכתונים, כאשר יודה כל דורש בעיון ותנה אס נעיין נדנרי חז״ל נראה כי הס בעצמם קראו ל.ק פ ו ר י תורתנו שנכתב נשם הגדות או מעשים בעלמא, כמו שאמרו (שוטה ז׳ ע״נ): אומרים לפניה (השוטה) דברי הגדה ומעשים שאירעו בכתובים הראשונים, כגון יהודה הודה ולא בוש (במעשה תמר) ראובן הודה ולא בוש (במעשה בלהה,) וכוי, עיי״ש׳ וכן היו נין האמוראים שלא היו בקיאים נסלק התורה שנכתב שאינו נוגע למעשה ופעולות החיים אך לההגדה, כמו (נ״ק נ״ה): "שאל ר׳ חנינא לר׳ מפני מה נדנדות הראשונות לא נאמר נהן טוב ובדברות האחרונות נאמר נתן טוב, אמר ליה עד שאתת שאלני למה נאמר בהן טוב שאלני אס נאמר נהן טוב שאיני יודע אם נאמר נהן טוב אם לאו, כלך אצל ר׳ תנחום נר חנילאי שהוא נקי בהגדה (של תורה), ועיין קוכה נ״נ ני. וע״כ אמרו (בספרי): אלמלא לא מטאו ישיאל לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, וררשתם (מדרש קהלת) לענות נו ר' חוטא פתר בנביאים וכתובים שאלו זכי ישראל לא היו קורין אלא ה׳ חומשי תורה, ובנדרים 'כ״ב: אלמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ה׳ חומשי תורה וקפד יהושע, שנאמר ברוב חכמה (השתכלות באמונות ודעות) רוב כעס ייוסף דעת יוסיף מכאוב ע״כ. — וכל בעל כשש משכלת ידע עפ״י הדברים האלה אשר כתבתי להורות ההבדל העצמי בדעתנו נין הלכה והגדה שנכתב איך נטו מדרך הישר החכמים בעיניהם כמו וואלטער הצרפתי ונושאי כליו נקראם מגר על תוכן ומהות הדת הישראלית נכלל לפי שהרבה מספוריה והגדותיה המליציים וכדומה בלתי מקכימים אוי גם מתנגדים לשכל הפשוט ועי״ז לעגו ושחקו על .קדושת התורה באין פחד אלהיס לנגד עיניהם, וכמה שגו

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.