Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 52

52 הגדול ותוא מפי אותו לבניו אחריו למננן “) יזהרו נו <י) ולא ימותו לא כן כהני גית שני אשי כהנו שלא בדת נעלם מהם הפת־ הזה וימותו רנן_ם מהם) כמו שמתו נו נדג ואניהוא נני אהרן. וכמו שמתו נו קרח ועדתו ") וכמו שנלנורע המלך עשוהו 4י) מקם הזה וכוי ע״ש• — ואל מעשת תקעורת לדעת תמכם הזה דומה גם מעשת נדיקת הפועה נמים המאררים כידוע כי עוד כתני הנרהמינים נתודו השקו את האשת אשר ענר רוח קנאה על בעלה, וגס נמי המרים האלה נתנו הכהנים נתלנע שם המום, כי על מי תמרים אמר הרא״בע ע׳ נשא "פודו ידוע" ומנאריו מקור חיים אוהל ייסןז ותמוע״וע שם גלו את השוד הזה, בי הכתן היה משים נמים יו׳ המגפה אצל קרת שפי׳ שם המקור חיים שאמי ושים קעורת לדחות עפוש האויר. 1י) ולכן לוה "והקעורת אשר תעשה כמתכונתה לא תעשו לכם וגוי איש אשר יעשה כמוה להריח נת ונכרת מעמיו" ואין לורך א״כ לדוחק תראב״ע שם לאמר: הזהיר בתמלה ואמ״2 הזכיר העונש. יי) ע״ב אמר ר׳ יהודה נמת׳ כריתות: אם ספי אתם מכל תמניה חייב מיתה, ר״ל מתחייב בנפשו, כיון שחעא בהרכנת הקעורת שוב לא יעמוד לו תודו אשר קבל להרצל ממות התמים. ג,) נשען על הרא״בע שם, ועל זה אמר שם המקור חיים: והתתכל בדברי זה האדון כי רמז לנו ענין גדול. 4י) מריח תם המות יתכן למות, אולם אי מזה תנא הצרעת במצת המריח נשם תמות? נשגם עוזיהו לא הקעיר ממש רק נקש בלבו לתקעיר? ונראה יושר נזה דעת הבלשן הגדול קארן או נארק נתפרו "ברמנים ורבנים" כי מקור אחר למעשה פלאי תזה, והוא נאשר נודע כי דיני עומאות הצרעת *,■(יזס ועתיתה מקודם ג״כ בהודו במצרים ובפרת, כי אצל כולם היתה הצרעת L בריאת תכח החושך העמא והרע הוא אחרימון הפרתי. וכמו שלפי מסתרי ההודיים הדבק הצרעת באיש המרים ידו בכהן נרתמיני או המצדן> את השמש (וכן מעיד הירודיע היוני כי הפרסים האמינו שהמועא להשמש לוקה בצרעת) כן היתה מרים מצורעת כשלג על אשר דברה רע באחיה משר״עת, ונעבור זה זרמה הצרעת במצח המלך עלזיהו על אשר נגע בכבוד הכהנים וביקש להקעיר בהיכל הקודש. — ועל פי הדברים האלה נראה כי כמעע בין כל עמי קדם נערב ובארם (מ״ב הי) ממלת הצרעת היתה מצויה ישכירזא, ונבין איך הבל וריק יפצה פי הכתן המצרי Manetho המעיד כי מחלת הצרעת דבקה אז אך בבני ישראל עקב אשר ישנו לחוצים ודחוקים בארן משן, וכי בעבורה גורשו ממצרים נחפזון, וכי בעבורה הרבה להם משה חוקים ומשפטים בתורת הצרעת וטהרתה! — והנה הפרשים קבעו מאמר נפ״ע להרואה אח המצורע לאמר: הוי אומלל! חיה ועשה תמיד בדעה ונהשכל, כי אז תזכה לחיי העוה״ב! אל ידבק נגע הצרוע הטמא באנשים הקדושים היושבים שמחים וטובי לב על הריס טהורים מצמיחים ועושים פרי! אל יגע נהם המצורע לגל יותין» חטא על פשעו ורע על רעתו, כי אם ימעט מטאו בחסדי הנפשיס הטהורים הבריאים והשלמים! (ספי יעשמס — pv7hp ערק זי)