Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 53

53 שוס דני המונח מוכן מסומן על קרקע המשכן כפי מה שלאה בענינה אחי הבדיקה, אם מצא אותת נקית נתן., במים דני שיש לו שגולה שתתעבר, ואס לאה בבדיקתו שנטמאה היה נותן במים קם המות להמיתה, וכי זה כוונת חז״ל במש׳ שועה פרק שני: מלמד שהיה מתקן מבחוץ ומכניש והו', ובפרק שלישי שם: צריך שימן מר למוך המים וכוי. והדרושים בחפץ עניניס כאלה עתיקים וארוכים ואין כאן המקום לזה; אכן בטרם נכלה דברינו אלה עוד לי שני דברים לדבר באוזן הקורא המשכיל: האחד בתזכיר הערת החכה בעהר י״רו; הנ״ל בש׳ בן חנניה הנ״ל, כי כמו שאצלנו שתי תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה 5י) כן נמצא בקפל 16) תורת מחוקק ההודיים מענו הנ״ל ההבדל בין תורה שבכתב גשם Scniti ובין תולה יי) שבעל פה 8י) בשם .Smuti — והשני בתעתיק, מה שהביא החכם אבן ישנה בקי מקור חיים על י ותעיר שם המעתיק החכם קלייקער כי כן היתה הצרעת אצל כל העמים הקדמונים עונש חטא גדול לשמים ומעיד עוד הירודיט הנ״ל כי הפרשים גרשו מארצם כל מצורע, וכן גרשו תלאה הלאה בני יונה לבנים להיותם בעיניהם שבת הצרעת. והחכם קלייקער הנ״ל תמה שם על זה ושואל: מה לבני יונה ולהצבע לבן אל נגע הצרעת? אמנם יובן הדבר נשום עין בפקודי תורתנו הוןרושה, כי שער לבן שאת לבנה ובהרת לבנה שימני טומאה המה בצרעת, וטהרת המצורע וצרעח הבתים היתתנשתי צפרים " ושל9ז את הצפוי החיה אל מחוץ לעיר על פני השדה " (כמו שגלשו הפרשים את היונים הלבנים אל מחוץ לעיל על פני השדה כנ״ל) והנה הכתוב אומר שתם צפור (שהוא בעברית שם כל עוף כנף כמו צפור שמים ודגי הים "כי כל עוף נקרא צפור" הרא״בע פ׳ מצורע ואת הצפור לא במר אמר על מורים ובני יונה כמ״ש הרא״בן שם באריכות גדולה ע״ש.) ובפירוש נאמר אמ״כ "ואם דל הוא ולקח שני בני יונה" ומציכו טהרה ביונים גם אצל טומאות הזב והזבה. — '5)•אשר הצדוקים והקראים מאנו לקבלה. ואח״ז נמשכו גם הפלשים שנחלקו במאה החמישית למשפר הנוצרים לשתי כתות, כת Mog המאמינה רק בתורה שבכתב שלהם היא אפעשטה, וכת צענדיק המאמינה גם בתורה שבע״פ היא צענד (עיין בן חנניה 1862 צד 397) ואחריהם המחמדיים בכמות השונים Suniten נעלי תורה שנע״פ ו השי י טי ן נעלי חורה שבכתב, ואחריהם הנוצרים בימי מארטין לוטהער וכוי. 6י) שפל ישן נישן וקדמוני מאד הדומה בכל פרטיו לחמשת חומשי אל שפרו "שיטת דת תורה שלנו (לאה בהקדמת החכם קלייקער הברהמינים") וכן אצל השיני ם מקראי קודש שלהם בחמשה שפרים שנקראים ׳U-King שר״ל בלשונם: חמשה חומשי תירה, יי) וכמו הקופרים שלנו בעלי המקורה כן היו בהודו בעלי מקורת תקופרים והמונים מקפל מפקד התנית והאותיות נקפרי וועדאק שלהם. 8י) והפלא כי מדי אנחנו והאחרים תנ:ל מכנים את הקבלה המקורה על שם הנותן וקוראים לה "תורה שבעל פה" כנו הפרקיים את תורתם המקורה אשר קבלו תלמידי ה ו ם לפני צוריאקתר על שם המקבל וקראו לה ,,״תורה 'שנעל אוזן." והמקבלים המה המגיס (Magier) אשל