Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 17 (1863)
- Issue
- 29 (1863)
- Date
- 1863-01-01
- Page
- Seite 48 (sequence 50)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/4785731-4787844-6613316--2811-4787894- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
48 אמרי דבריו, וגר אופר מהיר לא ידעך ולא יכנה בהפיח עליו אחד סכמי מרשים במפוח מזקק ומצרף, כאשר שמענו מחכם אנגלי John Dalvymple '((ס!'׳ בהיותו פעם כמתאונן באזני רעהו Johnson על אידווז דברי בקורי! ולשון קשה אשר נעו כגגד שפריו. אל נא תהי זאת לך לפוקה ולמגינת לב. ענהו רעהו, הן שוב לחובר מנר בי יהולל וכי ימולל, השם תעוב דומה אל י כדור צנפה (Federball), אשר אס צנוף יצנן-רק לפאת אמת במקצועות הניח, אז נאשר יפול שם יניח, ואך אז יתרומם ויתעופף למעלה אס יקלע אל שתי הפאות גם ימד — אולם נעזבה נא להג דברים אשר אין לנו מפן נהם, ונפן אל מדרשי מכמה וחקרי לב אשר במכתב הזה, כי המה יאירו עינינו ויפתחו לבנו בהשערות יקרות ודרשות רחבות ונשנות למעלת, ראשן מגיע שמי אגדות צפונות, ואגודחן על ארץ קורות דברי הימים לבית ישראל יסדת. הנה כי כן נאוו רעיוניו באגדת מוני המעגל (צד 59) המכילה בקרנה דבר המלחמה והמרינה נין בית החשמונאים ובין הפרושים והאסיים והכהנים מזרע יהוצדק, ושינת מוני המעגל שנעים שנים רומז על חורבן הי ציון 4) ע״י_ ב״ח כמו גלות בבל שנעים שנה (צד 60) ושע״ז רומז ר״י ה בדרשת המקרה בשוב ת' את שיבת ציון היינו כחולמים וכוי, וכי אך בדרך הזאת תסכים האגדה ההיא עם המשופר ניוסיפון במעשה מוני ועם המרומז בנ״א שמזכיר רש״י תענית שם (צד 61). — והנה אגדת הספור מפינת חוני המעגל שנעים שנת מזכירנו בסיפור היונים מן, עפימענידעס 5) על האי כרתי, אשר ברעותו את הצאן לאביו נקש שה אובד במערה וייעף ויישן £ pM וייקץ משנתו והנה עולה הפוך לעיניו, וכל אשר לפניו אך כמו זר נחשב לו, אביו מת ואחיו הקנון היה שב וישיש, ויחשוב ויתבונן ויודע אליו כי ישן חמישים ושש שנים, ויהי למופת. וכיוצא נזה מציגו עוד אגדות וסיפורים בתלמודים ובמדרשים הדומים בכללם וגם נפרטם אל סיפורי והגדות היונים ועמים אמרים *) ד"» ספור האגדה מחטאות אנשי סדום עם מטותיהם להשכיב י) המכס המעמיק הזה מגלה טפח ומכסה טפחים בסתרי כבוד הי בציון (נרמז צד 54• 59 88 ובאריכות צד 93—95 בהערה האחרונה בד״ה שייך לסי' די) והשערתו דקה ונשגבת בסוד הצינורין או השיתין של מי גיחוך ובכוונת הצנור והעורים והפסחים אשל היו נעיר היבוסי הנשאר ידיללג־ על המצידה נם אחרי הלכד העיר, ומפרש עי״ז חרבה מקומות קשי הבנה . במקריי ובתלמודים ובמדרשים, ומגלה רב צפונות בקורות ימי בית שני ובמלחמות הכתות כנ״ל, וראויה ההשערה הזאת למשוך אחריה את לב חכמי הבקוית בעין פקוחה ובלב נכון וחפשי. והנסתר בהשערה הזאת מזכיר במקרי חכמי לב נענין כלה עורב ננית״מק (המגיד 1862 גליון 43. 50. 1863 גלוון 14) ונקוד מעשה הקטורת ומיס המאירים וכיוצא בהם אשר נזכיר להלן בסוף המאמר הנוכחי• ישרים דרכי ה׳ וגו'! י) אחרי כתני זאת מצאתי ראיתי נמ״ע בן חנניה 1862 גליון 46 שהעיר על הדמיון הזה גם החכם מוה״רל דוקעק נר״ו• *) עיין נייאטרעגע ובו' מהרב הר״מ זאקש נר״ו, ומאמר הרב פיין ני״ו בן חנניה 1862 לד 296, ומאמר מוה״רל דיקעס הנ״ל שם גליון 46 ז״ל: Aetian berichtet, daß Indier und Perser eine Nebersetzung״