Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 44

44 אל ןל יג1ן אל כל די«ב1ן >ןמור_: מהרה וצ^ה. כי ע1ד מעט, ך,ה, אך מעט ןדנה יטים (יאים, ' ,ימי המחקר והנסיון, הימים הרעים. ההמשך במחברת הבאת א״יה יחיאל מיכאל זיידמאן. אגרת מבקרת .Kritisches von Salomo Rubin אלופי ומיודעי! שאול שאלה ממני להראותך נאקפקלריא שלי אה כבוד הכובבי יצחק לווברת שמונה יעשריס, 'אשי יצא לאוד גשנה הזאת ע״י ידידנו הרב היוכס ותופר מהיר גתורה ה׳ מו״ה מנחם נר״י שטערן הי״ו, אשר לא ייען> ולא ייגע במלאכתו נקודש — תהי משכורתו שלמה מאה אלהי המתד המשלם לאיש כמעשהו! — נעתרתי לשאלתך: והנני לגולל את החוברת הזאת לעיניך מצד אל צד, וראית בעיניך והגית בלבבך ותשמע ותדע לך: צד 7 פתח לנו הרג החכה המקובל הר״א יעללינעק הי״ו גם הפעם את אוצרו הטוב, ויוציא לאור עיננו את התפר "גנזי המלך" להמקובל הפילוקופי ר׳ יצחק אבן לטין. התפרדי ז״ל. מהתפר היקר הזה ראינו כבר את הפרק השמיני נדפת בכ״ח השמיני עם הערות מישכלות מבעל הכרם הרב החכם רש״ז הי״ו. ומתולאה הערתו הראשית והעקרית שה. כי הליכות נפש ר״י לטין, בקודש האלהות דורכות בעקבות הרא״בע ז״ל. אך מה שהגיה רש״ז שם צד 91 בדברי הרא״בע פ' תשא "ייאש הכח" תחת "ושר הבח" (ונראה שהוקב לו התקון הזה מתון, דברי הרא״בע שם "והנקודה האחרת ת ו ן, הכת") אינו מוכרע ל״ד, כי כן מכנה גס אב; לטין, בת חלת הפרק המשי מתפרו "צרור המור" הנדפת נכ״ח התשיעי את הנאצל הראשון הוא שכל הפועל בשם "השר הגדול הנקרא הראשון" וכן הפיליתון, מוהר״נק ז״ל מקיים תנותח הזה בלשון הרא״בע (מונ״הז חכמת המתק) וכן אבן תנה במקו״ח תין, בהעלותך אומר "השכל הפועל שהוא שרו של עולם" ורומזים בזה על הכנוי בדס״זל ״שר העולם." •— וכן הגהתו שם במוט״וט "הנברא הראשון" תחת "הנכבד הראשון" איננה מוכרחת, כי רצונו עי׳ד לשון "הכבוד הנראה" אשר השתמש בה אבן לטין, בתי צרור המור הנ״ל תחלת פיק עשירי, שכוונתו תמיד על הדפית העליון חוא שכל הפועל היא הנקודה הראשונה, כי רבים המה תתואריס והלבושים למושג רוחני ודק הזה. — ונשוב לתפר גנזי המלך אשר לפנינו: שם צד 8 הציג תחכם המו״ל ציון השאלה (?) אצל מלת "העילה" ואין תפק שצ״ל "העולה" כלשון תכתוב "ואתאפק ואעל העולה" (ש״א י״ג) ור״ל כאן שניטל דעתו ורצונו יתעלה אותת לעולה על מזבח דעת אחרים. — שם "תוד מציאות העולם וצורתו בכללו" וכן להלן פין, פרק ד׳ "צורת העולם בכללו. ובפ״ה "צורות העולם" רומז על תודותיו נתפרו "צורח העולם" ורגיל הפס צורה כמו בלשון הרא״בע — "נקמות צורות אמת" (דניאל יי) "מקום משמר a.