Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 40

40 פה ן.ה הכאב ך,נורא.ועצום כלי ערך; ל- ק שלות חייכם חיש תעש לה כנפים י כליל תסלוף'׳ כקצף.על פניז הטייס י אם אקח מקוה הלוט י פעל עגי זה הכעס ׳ ך,לא אז ה^.קח;ח עיניכם הפנוריס, ותראו לרגליכם ל1_ע תהום רקה ושחת, בו עלנך, ’ושואה נצח ישכנו סכרים, כיו שעירים ועזאזלים, בו אך אורלי יום. ועורי פרם סכינו ותרעו פה הביאכם.עד.הליום עיש ת^לו באין , יתפלו בגרון' .זח' הפחד ובמפלתכם זאת׳ יפלא גם פיכם שחוק, ואז מבשרכם תדוזו היטב פה.זה הכאב. ל- כי שחוקי.זה יעבור כל גבול י כל.קצב וחוק, - כשחוק האיש :א#ר השבץ אחזהו'פנימה ׳ הפות לו בהדר, ושחוק עלי חפיפה, -י יאיוי לכם בל,בירכם: בי גם בשחוק.יכאב לב. לכן אשריכם אקריכם כל תמימי דרך, אם בליתלוקורו, אם בל תחפצו דעת: מה זה הכאב׳ הנורא ועצום'בלי ערך. ~ שישו על מדאה^טובה, .עלי בל ריח ניחוח, וכין טרפי שושנה אל תבקשו חוח, ואל בבטן התפוח רקב ותולעת, - II. קמח בחור בילדותן?. כל עוד לחיך שושנים, ועינך רכה ענוגה ׳ פעו־פלי החלד עוד לא כבדה וכהה, כל עוך ששוני מלדות יכתירוך כמחווה׳ ל- והשפחות יסבוף מכל עבר ופאת ׳ היסק מפך מגנה לב, ויל עצב ותו;ה, אל כל;גון אל בל דאבון אמור מהרה יצאה! כי עוד ימעט׳ ך,ה׳ אך מעט " והנה;מים באים ןמי מדוקר ונסיון הימים הרעים.