Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 39

39 V. "לי קהל"■ אם ישוך הנחש בלא לחש. אשריכם וטיוב לכם, אשריכם תמימי לרך אשר מראה.עיניכם לכם גם הן־עת; הטישיו על כל פרי על |ל ציץ וכרה¬ " על ןל מלאה'טיובה מל כל ריח ניחוח י ולא הרעו כי הישובה היא חלת חוח. ובכמן התפוס תקהר תולעת, י גם את פני האדם תשימו למשקיולת וקו׳ עת תשפטו על אשרו ורגשי ללבו ורוחו; אם פניו צוהלים" תשישויעל טובו כי רבי ואןי״אם תראו ק;יו עצבים, דלים ורעים י אם דמעתו על לחיו, ופיו יה;ה נכאים, אך אז לבבכם.ידאב לכאבו ומיי שיחו. אכן גם בזה לא 1קלעתם אל ל,מךךה׳ ומשפטכם זה הוא משפט שןא ומעוזקל; לא וקי בעל לשון ולמיע ■ נפשו לו כלה י גם בקרב ולב עמיוה׳ בכטן איש הדעת אף ביי'אלם לשונו, ועיניו בל דומעת י בוער סגה המכאוב י ונצח אי;.גו אכל. וסילק ממאיר זה י הוא נורא וחד בחלב - ואלמו ארם ברזל, רטוב ממיורת פתנים; בדממה'ולא לתש ישוך תמיד לב וקרב - 'נורא הוא ורב מארם אפעה וצפעוני׳ מיץקטב_’מרירי הוא, בארס'{חש הקדמוני, כי גם מעשהו במחשך׳ ולא לקלקל פ?ים J אשריכם וטיוב לכם׳ אשריכם תמימי לרך, אם בל תשאלוני, אם בל תחפצו דעת: ׳ | T י ־1; - ־־ המשוטים, כי שכלותו רגה היא משל שכלות הבוערים אשר היו למדו ואשר יגואו לאחריו; לא גי האשמה כי לא ידעתיו בעוז כתבי ההערה הזאה. ולו ידעתיו אז כאשר אדעהו עתה; הלא כתבתי עבורו הערה פרטית כאשר יאות לאדל כמותו. ואתו השליחה! —