Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 38

38 מה;פית ספל $ינים NPW. ב?1ין אילותי השח1ךה ולו1ן?1יןןה כחבה?!צורה שלהכת האלבה - י ואור ד,חשק ייוצץ מלעלומה. מה נפלאה ספל לעינים ת:אוה . לכי מתקן א^זי מימים זימימה דוה! איך'תאחזני פלצות "עוד, זי מלקך ודבשך׳.קרבך'אןד שומה מיי מרית ספל למינים זענוה! י במין הקישה בעץ אעזת הזמה #וא :סכה. לא לביר ולא תדע אלכה ך רכשה ומתקה׳ קךךה אך מהומה. - הזה בעיני עד מאד; הלא עמה עניתיו שבע כאולתו אבל אחלי בי בזוי הוא בעיני עד מאד ובעיני בל י ו ל ע י ו «קלוב, לא «לאמי עוב לפני «שמיקה, כי עולמי ואילא לבל ימפאל עלי לאמר: לאה נא איש ליבי! וגזה אך בזה יוליד לעפל כבודי לב »אשל תוכל «לאמו ונוצמו נמכמנו העמי הנ״ל, עשות. — וכההוא עונדא דהוי בלבוב זה לבות בשנים שהלב דשם געל על נעל אוילי נתעב ונאלח אשל הציקהו בדנלי לחג הלבה אין קץ,'ויאמר לו (להנעל): "גש הלאה כי «אשמיך!" והנעל העז פנים הלזה התפאל לפני אחוזת מלעיו נאמדו: "הרב דבל בי!" ואף כי לא אדמה אנכי להלב דלנוב הנ״ל הלא הכהן הנ״ל (אשל נאמת וצדק פי ידידי ואהובי «נועד החכם והמליץ הנפלא «ו״ה יחיאל «עללעל נ״י נאחד ««כתביו אלי ״כהן הדיוט" יקננו) ידמה וישוה להנעל הלז הנתעב והנאלח. — ולב *,י(׳ ל ב מאוד המקום המפליד נינו ונינו במובן ממושלי. ובהעלות עוד על דעת את דבלי המשל הקדמוני: "מה יעשה איש לבוש אדל, כי יתקלשו נו נעלי העדל" אמדתי אשים יד לפה ואחשה, ויעה שתיקתי זאת מדגלי עם הנבל הזה. — אבל שנתי וראיתי את דבריו שם עם השעל משילי "שפל קאווא" אשל ראהו לפנים (ואולי ישנו גם תחת ידו) הוא שיר עגנים; עצור לא יכולתי מלהוציא את השיר הזה לאור, לבל יאמר עלי: שתיקה כהודאה דמיא. וגס למען יראה הקורא המבין בעיניו ובשכלו יששוט שפוט עד היכן אולת האיש תזה מגעת. ואולי■ גם שירי ר' אעלים לוצאטו ושירי חתונה לל״י הלוי ז״ל וכמה שירי שד״ל בשערו כנור ■נעים, ועוד לבים כאלה אשל תכליתם אינני מושלי — בהחלט המה בכלל שירי עגנים!? — ואגב אולחא אודיע "לכהן ההדיוט" הלזה כי בהעלתי לשירי השולמית — אשל גס עליהם שפך חמסו ויתן גס אותם לשירי עגניס — אמרתי כזאת: למען הנועלים בעם אשל לא ידעו משל ומליצה, הנני להודיע בזת כי השולמית היא האומה הישראלית." ואף כי יוצא הוא מכלל הבועלים