Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 17 (1863)
- Issue
- 29 (1863)
- Date
- 1863-01-01
- Page
- Seite 34 (sequence 36)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/4785731-4787844-6613316--2797-4787880- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
34 מן טארנאפאל ועוד יותר ויותר כמוהם שלמים וכן לנים אשר ימים רבים ושנים היו נושאים ונותנים עם חכמים ונפרט עם אדוני אנא המנות מוה״רי אנרהם לעאונוויטש נ״ע אשר שמו היה נודע נשער נת רנים נעוד נהיים חיתי (אשר מהם יש עוד היום כתונים לחיים נירושלים ומהם שכנר נאספי לעולמם הקיים) כי כן טנע כל דורש טו3 וחוקר הה דרכו מעולם להוי ולדרוש אתרי שוחרי הטו3 והתישיה נשפת יתר ולא נל3 ול3 ככת המתקדשים והמטהרים המקנאים את אנשי ל33 ונאימה ונרעד כל מתי שכל וחכמה «p ונינה יהדופו, אך המה עצמש כעטלפים מורדי אור שוכני חורי עפר וכפים לונשי אדרת שעל למען כחש לא יראו אור כי יהל ונני נשר כי יגניהו עוף, אתה אדוני ננדלת מהם,רחקת מעל דרכיהם, לא מהם ולא מהמיהם ולא שוה נהם, ולא להללך נאתי אף לא להחניפך, גם לא להרנות גדולתן נין הננוניס, כי מי מיודעיך לא ידעך או שפתי מי לא יאשרך? דנריך הודיעו והופיעו כי אהנת האמת הנוערת נכליותיך נאין מכנה, נחרת לך הדרך הפשוטה הנלורה הישרה נאין פנוח אל רהניס ושטי כז3 העקשים נדרכיהם ונלוזים נמעגלותם מימיני פה מאריכי לשון י ולנס נל עמם. אן מה לנו ולהם לי לנו והותר אם נטהר עצמנו מן שאור הטומאה ונלך נתורת ה׳ תמימה וטהורה הנתונה לנו ע״י אג הנניאים וראש החכמים מלע״ה אשי הוא חוג מוטל להגות אותה ולשמרה כל מי שחננו ה' נינת דעה והשכל, וזכור אדוני כי אנשים אחים אנחנו מנטן א׳ יצאנו, שדי אם א׳ ינקנו, אג א׳ לכולנו, אל א׳ נראנו, תורת אמת הנחילנו מדוע י ננגוד" איש נאחיו? נתאמן נכל “כחנו לחזק ולאמן האהנה נלתי תלויה נדנל ולכה אהוני נרוה דודים כשני ידידים, נתעלקה נאהנים, כמשפט אוהניס, נטייל נגן הפרדס. לנ טהור ורוח נכון לנו נחדש, ואולי ינוא זמן ועת רצון לפניו והיינו לעם אחד, ולא יחצו עם ישראל לשתי ממלכות עוד. עתה אנוא להשיג על שאלותיך נקיצור מופלג: שאלת אדוני נענין קדוש החדש איך אנחנו מקדשים ע״פ הראיה נלי שלוחים ונלי מלאכת הטעלעגראפיא כאשר היו משיאין משואות נעודנו על אדמתנו? דע לך שנזמן המלכות היו כל ישראל מתנהגים לקדש ע״פ הראיה וע״פ האנינ ככתוב נתו״הק שמור את חדש האניג וגו׳ אמנם עכשיו נזמן הגלות נאשר איננו זוכים לראיה מקדשים אנחנו ע״פ דעת ההקרנה כפי המולד האמיתי וע״ס מהלך המאורות ומנורם האמיתי, לא כפי מולד האמצעי אשי מקדשים אנשי עדתך אשר ההפרש ניניהם נקדימה ואיחור עולה לי״ד שעות ויותר. והנה ע״פ קדושנו ננוא לנכון נכל המקומות אשר נמצאים שם אנשי עדתנו; כי אם לא נזכה לדעת הנרור ע״פ הראיה נאשר איננו לנו נגלות עדים ושלומים אזי נעשה ע״פ דעת ההקרנה וראה אחי כי מהקש כח הדנור יודע הענין כי הירח נקרא חדש ע״פ חדושו, ואמנם אתם מקדשים את הירח פעם שיראה הישן ופעם יענרו נ׳ או ג׳ ימים ואז אתם מקדשים כפי חשנונכם. ואיך יתכן להקרא עליו שם חדש? וכנר העידו ע״ז חכמים גדולים ותוכנים קדמונים מחכמי עדתנו אשר היו מתושני קוסדינה עיר גדולה לאלהים. הא' הוא רנינו אהרן הראשון המסדר את תפלותינו נספרו המנחה פירוש יפה על התורה שמני נשנת נ״ז לאלף הששי (כי כפי הקנלת אצלנו