Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 20

20 זאת ועוד אמרת העירו אותו לכמות «ני הדרך אשד דשו בו המפרשים הלנים, אשר כלם ינהגו את הכתובים האלו בכבדות. כי הנה יש שני מיני בני אדם החועאים גנפשותם, המין הא׳ אשר ילך מעדנות אקוד בזיקי התאוה ונכבלי התשוקה ויעשה מעשים אשל לא יעשו, וידע כי כל מחשבות לבו רק רע כל היום, אכן הגבול יאמר מלש אני, ובדעתו כי כל אורחותיו עקשים ומעגלותיו נלוזים ישב נדד וידום וינדל מתוך חברת האדם, גמתתריס יעשה את כל אשר תשאלהו נפשו כמו ש"תכ: ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין(איוב כ״ב ע״ו) אכן לא יקית ולא ידיח את אחרים לעשות נמתכנתו כמוהו, וזהו מה שנקרא בלשון אשכנזית ein Wüstling המין הבי אשר גם הוא יודע כי דרכיו לא יתכנו ויצר לנו לע ומל נעזבו הדרך הישר ללכת אלמות עקלקלות, אכן ידע להתחפש באפר הצדק, נאמרו כי כל ספלו נרדפו אחרי מאויי נפשו אך למען השביע את יצרו, ובמלאת שפקו שבע ילין בל יפקד רע, והי׳ כאחד האדם השלם נקי כפיס ונר לבב, מהר עיניס וזך נפש אין פרן ואין יוצאת ואין צומה בחירי לבבו, כאשר יאמר: "Junges Blut muß man austoben lassen״ והנה איש כזה היודע לכלכל דרכיו הרעים והנפתלים נמשפנו התום והיושר ולכקות ערות נפשו בעלי התואנה ונחגורות השוא: (eilt geistreicher Genußmensch) לא יהי' במולד׳ אור ולא יעשה במחשך מעשהו כי אם יתהלך חפשי בחון על משענת היישר המדומה ולעיני השמש יעשה מעשהו זר- מעשהו, כי יאמר הלא אני הולך בשרירות לבי אך למען תקפה הרוה (התאוה) את הצמאה (התשוקה העזת). וחנף כזה הוא מות «וקרי נקוד חבלת האדם, כי נפה חלק יעשה מדמה ועל נקלה יפתה את חבריו המקשיבים לקולו, קול ערב ונעים לעזוב ארחות היושל וללכת עמו במעגלי התאוה אשר אחריתה מלת כלענה ועד אבדון תאכל ולא תדע שנעה ועצרת, כמאמר חז״ל: "אבר קען יש באדם משביעו רעב מרעיבו שנע׳" והנה על חנף כזה ־העורר פה המחוקק האלתי לפני מותו, בדעתו, כי נמצאו חנפים באלת הח־נואיס \י -י0"^'מ«חעיאים את הרבים בכל דור ודור ובכל עם ועם, ויקרא איתו שורש פורה ראש ולענה, כי יחניף את האדן ויפתה את יושבי׳ בפיו, ותחת מקוה התום יכזב למו בלשונו לאמי, כי כל כוונתו לש״ש, ולכן תגלה רעתו בקהל יהי׳ לאלה בקרב עמו, לא יאבה ד' קלוח לו ורבצה נו כל האלה הכתובה, ומחה ד׳ את שמו מתחת השמים״ על דרך שאמרו חז״ל: כל המחלל ש״ש נקתר נפרעין ממנו בגלוי ולפי׳ ז תהי' מלת ק פות מענין: האף תקפה צדיק עם רשע (בראשית י״ח, כ״ג); קפו תמו מן בלהות (תהלים ע״ג י״ט) ורו ה וצמאת תוארים למלת שרירות, וענינו: למען קפות השיירות הרוה את השרירות הצמאה, ויתרגם: Und es wird geschehen, wenn er die Worte dieses Bereidigungsfluchcs hört, so wird er sich segnen in seinem Herzen und sprechen: Mir wird es Wohlergehen, da ich ja nur deßwegen meinem unbändigen Sinnentriebe folge, damit .(die Befriedigung desselben seinen Durst tilge (lösche