Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 17

17 והמה מאיריס ומזהירים כאבן רובין לטהר. בדבר הכתוב ביחזקאל י״ד ד' שחפן החכם הזה לתקן אני ד׳ נעניתי לו בי "תחת" בא ברוב וכוי כמו שנמצא להלן פקוק ז׳ הנה יאט אומר בהפך, כי תכתוב להלן צריך תקון על פי הכתוב שלפנינו וראוי גס בו ":ענה י לו ב״א ברוב וכוי יען המליצה ":ענה לו בי" אין לה מובן נכון ולא נמצא כמוה בכל קפרי קדש, ואל יפלא בעיניך, כ־ לפי זה יחקרו בכתוב זה האחרון שתי מלוח שלמות ״ברב גלוליו?״ כי באמת בהתבוננך היטב תראה, כי שני אלת הכתובים שוים הם כמעט בתכנון דבריהם, וכי רק בצער הוא השינוי ביניהם, באופן שהאחד נדמה כנוקחא שניי מהאחר, י^רך לכן ראוי גם לתקן האחד על פי השני בדרך היותר נראה לישר ונכון. ואתה ידידי ראה זה מצאתי, כי הפרשיות האחרונות מקפר יחזקאל רצוני מפישה י' ואילך לא לבד שנשתנו בקגנון הלשון משאר כתבי קדש, כי אם גם מזה הקפר עצמו (אם בעל התיקונים החכם יה" ש תעיר כבר במקצת על זה הענין בחלק הא׳ מהחלון לא ידעתי, באקר כי הוא איננו תחת ידי ולא קראתי בו בלתי רגעים אחדים בהיות־ בעיר . . .) למשל מלת "מפה," תמצא בהן לרוב בוי״ו בקופת "מפו" עד שכמעט הפרוץ מרובת על העומד. "אליהם," לרוב תחת "עליהם" (עיין פרשה ווי ל" א מ״א מ״ב, מ״א, כ״ה וכוי) עשוי עשוי׳ פעם תמת עשויס ופעם תחת עשויות (ראה פיקה מ׳ י״ז. מ״א, י״ח כ״ה וכולי) וכן נראה שהושמה לפעמים אות אחת או גם מלה שלמה שלא במקומה ע״י השנות האות או המלה ההיא בכתוב אחד פעמים, ראה נא הכתוב" וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומתיכס (מייד לי) מי לא יראה, כי מהראוי וראשית כל בכוריכם וכל תרומת מתרומותיכם? וכי רק ע״י טעות המעתיק נשנה מלת ״כל" ללא צורך? וכן וששיתם האיפה , מחמר השעורים (מ״ה, י״ו.) אות מי״ס שנמצאה איזה פעמים בזה תכתוב יל(י< ל י׳ קבבה למעתיק הטעות, כי חברת גם עם תלת "ששית" תחת שהנכון "וששית האיפה" כמו שכתוב מקודם, וכמו כן מחיה היא מלת ושבת לנשיאי׳ מ״ו י״ז) על הוראת אחוזת ונפול חבל בנחלה, אולם לדעתי נראה ברור ונעלה מכל קפק, .כי במלת ההיא נהפכו האותיות והנכון "ותשוב" באקר יאמר קם, כ¬ אם ימן הנשיא מתנת מנחלתו לאחד מעבדיו וה־תה לו עד שנת הדיור ואז כלומר בבא שנת הדרור היא שנת היובל ותשוב לנשיא. ואתת נבון דבר ומכם לב־ בחפשך היטב באלת הפרשיות היוצא אילי עוד זרמת כאלה כמוני היום ואס תעייני בטובך עליהם אתן תודה לך בכל לבי. אל מכתבי תושי' הנדפק־ם בחוברת כ״ח נוכל לחשוב גם המכתב "דברי הביי־ת ותשלום" מהחכם ר״י תלוי בעיר קאנישא רבתי וכן מכתב הש־ממנים אל איוב לודולן. אשכנזי רק שהי' לו לתמוציא לאור האדון החכם דר א. מיללער להעיר עוד על יאחה מלות שאינן מובנות לכל קורא כמו "וכד בא אלינו" שהיא מלה ערבית והוראתה "וכבר" וכן מלת "אן" שהוראתה במכתב ההוא לפעמים "אם" ולפעמים היא אן הערבית שהיא מלת החבור והוראתה "דאק" כמו "כי ידענו" אן באגלנד ממנו ועוד :זכי לבם אן אנחנו לא ישא הקפי־ התורה אלא הכהנים "המובן" כי באגלנד ממנו. כי אנחנו לא ישא וכוי ומי ימן והחכם מיללער ק״ת שבהיכל "נמצא בזהד פ׳ נשא כבר קדמקו תמכם ר״ש פרענקל במכתב העתי בן חנטי שנה שני' צד ל"! עיין שם. 3