Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 10

10 (זע ישי חיה, יצמיח כגפן ויפרה, זרעו לעולם יהיה, וכקאו כימי / C לוזוחיד הוצא מעוני. אמור ללנפוי תני, ואל תכלאי למימני, ימה ומורח ׳ לקומיך הוצא מעוני, אמור לצפון תני, ואל תכלאי לתימני, ימה ומורח ך|זק זבולך האל, ונש יתנותש כאריאל, נגד כל ישראל ונגד אלה הדברים ראיתי לכתת על הלוח לכנוד אחיו ובני משפחתו אנשי שם ולכבוד בני קהלתו יושבי לוק כי כולמו אהבוהו אהבה עזה ועוד עיניהם יזלו דמעה כמים הנגרים וימאנו להתנחם על גודל שברם תקראם הדברים האלו יעלה זכרונו לפניהם וישפכו שיחם לפני אדון הנשמות להושיב נשמתו בין נשמות הקדושים אשר בארן החיים. כ״ד הנאנח בשברון מחניים על אשר לקינו כפלים כי בנו הגדול ר' שמואל ז״ל נקטף בעודו באבי שני חדשים אחרי מות אביו, יבולע תמות לנצח ודמעות ימחו מעל כל פנים וה' יגונן על שארית משפחתו הנמצאה ולא תאונה להם כל רעה. ועל הטוב יזכר שם בנו הרופא מוה׳ דניאל הנזכר אשר רבות פעל ועשה בחכמתו ובבקיאותו במלאכת הרפואה להעלות צרי ומרפא לאביו החולה ולהחיותו עוד ימים רבים על ערש דוי עד בא חליפתו, ואחרית דבר תהיה אזכרתו בשורות החרותות על מצבתו, מאת הרב הגאון מכם הכולל מוה' יוקף וו״שע נ״י אב״ד דקהלתינו ק״ק ע״ח אשר היה מכיר את הרג מוה׳ רפאל זצ״ל ואת שיחו, והקפידו ברבים ביום שבעה באדר תר״כאל ולבו רחש 'לכתוב הטורים האלו. והמת חרותים על מצבת קבר הרב המנוח הנ״ל. ך!דר זקנים בשיבתו ובנעוריו מחמד ידידים, ףוח דעת ויראת שמים בנפשו תמיד צמודים, בנעוריו בין בחורי חמד תתלתו היו מגידים, ךוממוהו בקהל עם בבוא עתו עת דודים, בחברת קומריס קלקל תורה והושיבתו עם נגידים, ידו אחת החזיקה במלאכה והקנית בדת ופקודים, במ:'ם' עדתו וינהלם במיטב צעדים, £ארוהו בזקנתו להיות רב ודורש כדוב ליהודים, אלוף נמת היה למו וילפת בשלשת העמודים, לתורה ולעבודה ולגמול חקד לעניים מרודים, ך,וכח במכאוב על משכנו ניקורי צדיקים וחקידים, לקחה האחת מצלעותיו והכל קבל בנועם ומחמדים ףהי בצאת נחשו, לא יצאה כצאת העבדים יעדה אדוניה אליו — ועמו התיה לאחדים. ת נ צ ב ה. אליעזר צבי בהן בערגלער.