Kokhve Yitsḥaḳ · 1863-01-01 · 29 (1863) · p. Seite 9

9 ואני גיסו לוקח אחותו הייתי בביתו מלמד לבניו «ן חודש שבע תקפ״ע עד סוף אדר תק״צג ועיני ראו ולא זר גודל מעלת הרב מוה׳ רפאל הנ״ל והיה האיש ההוא ירא ה׳ וקר מרע כל ימיו תלמיד מכס גדול בקי בש״ק ופוסקים בעל מקרא ובעל מדקדק ומהיר במלאכת הכתיבה וידיו רב לו בשפת לשון עבר כאחד מחכמי )מנינו והיה בעל מדע ותזכני,ספד בעק״ד ובהע״קר היה יודע כמענו משפת ולמוץ וחן הוצק בשפתותיו בדישו ברבים, ולדוגמא אביא פה איזה מאמרים אשר אזן וחקר בהיותו בן תשע עשרה שנה, כי כן מצאתי בכתביו "מה שמננו ה' פה ע״ח שנת תק״על, וזה לשונו ממש: משלי: כבד את ה׳ מהונך ואמרו ח״זל אל תקרא מהונך אלא מגרונך, רבים פרשו זה בכה וזה בכה ואחות דעתי גס אני, דהנת איתא 3גמ' פ' כיצד מברכין ר' לוי רמי כתיב לה׳ ארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה׳ והארץ נתן לפני אדם כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה, ולפ״ז פי׳ המאמר כך הוא כבד את ה' מהונך וקשה הלא קודם הברכה שייך לה' הארץ ואיך קרא הכתוב מהונך לזאת דרשו חז״ל אל תקרא, דהיינו שאין אתה רשאי לקרות מהונך אלא אחר שהוצאת הברכה מגרונך. בישי', פ' ויחי ד״ה וישתמו ישראל על ראש המעה מאאן שהשכינה שורה מראשותיו של מולה, והדברים תמוהים הלא בפרשה שלאחריו כתוב, אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך קולה מכלל דעד השתא לא היה חולה, ונ״ל כי רש״י זל ירד לעומק דקדוק המלה, שהיה לו לכתוב הנה אביך נחלה או חלה ע״ד עבר בלתי נשלם, והוה משמע שנחלה עתה, אבל מדכתיב חולה בבינוני, נשמע שחלה כבר מקדם, וקרא לייסן> אז והשביעו וישמחו על ראש המטה כלפי שכינה, ותלך הבן מאצלו. ואמרי הדברים האלה נאמר ליוסף אביך עדיין חולה, והבן. שיר קען להרב ז״ל לזמר תחת החופה עת יבואו מתן וכלה. היוקד תבל ומלואה בתבונה, וימינו נטע מקדם גן בעדנה, ויצו יציר כפיו בו לשכנה, והפיל עליו תרדמה ושינת, ואחת מצלעותיו תפריש למנה, וממנו אשת נעורים לעזר בנה, וסגר מהר בשר תממנה, הוא יברך קלת את המתן והכלה. ועוד לו זמר למוצאי שבת ובי חתם שמו וכתבו בהיותו רך בשנים והוא: המבדיל בין קודש לחול, הפוך יגונינו למחול, וימינו הרבה כחול, וייראוך עם! רצה כשי עתירת׳, ואל יהי מקום לזעקתי, במוצאי יום מנוחתי, כי בא §דה והצל עמוקים, מרוכסי איש המסיתים, ומאת כל המעשים, שנעשו תחת $יש רשע בעל משערו, וכגבר יין עברו, ביומו תתן שכרו, ולא תבוא עליו לב הערל מול נא, ונטע ימנך כנה, ויהי ידיו אמונה, עד בא 0גולך תצליח פעלם, ובנעימים הפל חבלם, תן יתרון בכל עמלם, שיעמולו תחת ' 2