Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 127

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
16 (1862)
Issue
28 (1862)
Date
1862-01-01
Page
Seite 127 (sequence 130)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
62% known words query
IRI
…/4785731-4787607-4787707--2754-4787838
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

127 u י־׳ד — שמונה בהניס גדולים. והניאו ראיה לדנריהם מן דברי ס־מיס שנאמר הוא עזריה אשר׳ כהן נימי שלמה מלך ישראל . וםהירה לדנריהם ז״ל ע״ן נ־נמנקר הגדול הלק אמר נינה פ׳ נ׳ דן! קמ״א ונימוס עולם פ' ל״ג דף קע״ג ואסרי שהבאה• דרשוה סז״ל אחוה דעה אף אני — דנר ידוע ומפירקם שמשה רנינו ע״ה זולה סכמוסיו הרמוס למד עוד הנמס מאס חרטומי מצריס. עיין פולין היהודי מידידיה האלכקנדר׳ סיפר ג' וז“ל ״שמשה רנינו השלים אח עצמו נפלוסיפיא הנקתרת' היא הנמס החרטומים. ונין החכמוס אשר למד מהם. למד מהם גס הנמס םמ׳ הקטורח וההקטרה. כי מאוד מאוד גילה אז חכמה החרטומים נחכמוח הטנע ונכל מיני הקמים הנקרא (עגיפטישע מומיען) ומהם למד כל למודו. אף הוא ע״ה נחכמחו השלים א*ע נחכליח השלימוה : עכ״ל וידע בחכמתו אשר כל מי שלא למד סכמה' קמי הקטויח ואופן ההקטרה . ׳מוח מעש; ענן הקטורת . ועתה נאחד עשר קמניס שצות אותנו מ״רעה היה איזה מתם שהם קמי המות , ואולי הוא הרזלננת : ועד נאמן לדברי מן ויקרא ט' כ״ג “ויבאו משת ואהרן אל אוהל הועד ויצאו. תניא רש“׳ ז״ל" למה נכנקו? מצאת• נפרשת מלואים הנוקשה "פ5 תתו“כ שלנו. למת נכנס משה עם אתר; —? ללמדו על מעשה הקטורת "תזה נתבאר שאן! השלם כאהרן שהיה נביא ד' וניבא במצרים לא ידע נעלמו אופן ההקטרה עי שלמדו מר״עה : ולפי זה לדעתי מחו נדב ואניהו. שנאמר "ויקחו שני בני אהרן נדב ואניתו איש מסחתו ויתנו נתן אש וישימו עליהן קטורת ויקרבו לפני ה' ותצא אם ותאכל אותם“ ויקרא ו' א' : וכפי דרשות ' חז״ל הוא מטעם ארבעת דברים. או יען שנכנקו שתו" "ן. או פרוע ראש. או שלקחו אש זרה_י או שתורו הלכה בפני יבם. ולדעתי הוא מטעם שלא למדו ממשה יבינו אום; התקער הכמו שלמד אהרן: ועיין ילקוט '־ ז׳-י ' שמעוני רמז חקכ״ד" אנא יוק׳ בן דיוקתא׳ אומר כמין שני חוטים של אש •צאו מבית קה״ק ונחלקו לארבעה . ונכנסו שנים בחוטמו של זה. ושנים בחוטמו של זה ." וכו' ושם "ויכאם נכתנוחם בכתונת של הנשיאים. הוא של מתים." כמו שהניא רש“׳ ז“ל. ושם להלן“ וימותו לפני י׳ ר׳ אלעזר אמר כעין מיתה שרפת נשמה וגון! קיים“ הר• לדעתם נחנק׳ יק מעשן ענן הצןטורת מריח הקם שנה. וכן כאשר הקהיל קרח אח עדתו לחלוק על הכהונה אמר משת בחכמתו. במדבר ע״ז ט״ז‘ ויאמר משח אל קרח בוקר ויודע י' וגומי זאת עשו "ואיחא בילקוט רמז חש״ן" זאת עשו קחו_לכם מחתות הרי לכם תשמיש החביב מכל הוא הקטורת וקם המות נתן בתוכה ש ו נשרפו נדב ואניהו <'־ד\ לפיכן החרה בהם: ויקחו איש מתחתו וישימו עליהן קטירח ואש יצאה ותאכל הר״ן איש מקריבי הקטורת: ושם י״ז ה׳ "זכרון לבני ישראל אשר לא יקרב איש זר להקטיר ק שזי ת . ולא יהיה כקרח וכעדתו“ יען מה V שמר״עה לא למדם ,מעשה הקטורת ואופן ס- K j. ההקטרה: ושם ׳"ז ו' אתם המתה פירוש הר״א נ״ע, וז״ל“ תטעם מה ראית? .שנבחר..- י. אסרן לכ׳^ג יתכן שבחכמה שידעתם שרפתם המקרינים“: ואם ישאל השואל משק י"! א' ויאמר משה אל אהרן קח אח המסתת ושים קטורת וכשר עליהם ויחן את הקטורת ויכפר עליהם . ואיך יעצור המגפה בדבר שקם המוח בתוכו? ע״ז אשיבהו שאין הקטורת העוצר המגפה הקטורת שמקטיר׳;: ועיין רא״נע. וז״ל "ושים קטורת" ילא אמר הקטורת והמשכיל יבין עכ״ל: ועיין בפירוש מוטט שאמר ,שרמז בזה שהקטורת העוצר המגפה אינו הקטורת הראוי לעבודה . " והמקור סיים אמר גי'כ "יען שלא אמר הכתוב בה"א הידוע לכן משמע שלא היה אותן הקטורת הכתובות בתורה רק סממנים כדי לדחות את עפוש האויר שהית קינת המגיפה:" (ואנו נוכל לומר כ• הוא ההקעורת שמקטיר׳; בכל יום כי בכל יום היו מקטיר׳; קטורת אחרים) ועתה נשובה נא לעניננו. נימי בית הראשון שהכ״הג היו דור אסר דור בירושה מאב לבן למד האב לבנו כל אפני ההקטרה לבל ימות מעשן ענן הקטורת כמו בקבל מאבותיו עד מש״ר ע״ה לא היו קוצר•; ימיהם רק מתו כאורח כל ארעא. אמנם בימי בית שני קנו את הכהונה והמפרה במחיר רב מאת הממשלה כדברי סז״ל יומא י״ט" דאמר רב יוקף תר׳ קנא דדנר׳ ע" לא מרתא בת ביתוק לינאי מלכא עד דאקמי ליהושיע בן גללא נ כ ה נ א רנרנא : ע״כ לא היו רוצים הכהנים המוסרים ללמדם לתכהניס שקנו הכהונה במחיר את אופן ההקטרה. ועבור זה נחנקו מעשן ענן הקטורת כ• קם המות בתוכו כנ“ל. ועיין נקפר׳ פ' שינחק "לכי' \ י אמור" בשביל שהיו מוכרי; אותה נדמים התחיל; שנותיהן מת קצרין" ובירושלמי יומא פ״ק אמרו ,במקדש שני שהיו כה״ג נוטלים נדמים. וי״א שהיו הורגים זה את זה בכשפים" וכילי, (וענין הכשפים לדעת הקדמונים היה דבר שלא ידעו קנחו עפ"׳ סכמת הטבע קראו כשפים וחכמת הטבע קראו נשם פימליא של מעלה ומטעם יה אמר ר' יוחנן חולין ז "למה נקרא שמס כשפים שמכחישים שימליא של;

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.