Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 115

115 פרח־הוד נעודך לשחת;תמלל ובז־מי ימין? לגיא נשיה ירדת! בה?גפו ימי גיל, ענג לנפשות יזקר'ות חלפו 12,עדי קידש, גז נעם־חלומי; אל ההרים אשא עירם נגרות הה! מאין תבא, שלוי ושלומי. — העננים יחלופו, יתנ1םסו הכככים * T? » * T '«* T מפלשי — ^נים, א1ר כןםא1ן ם1לדו; ימם הפהר יבוא, בפני־להבים •TI ”1• T - T ועל עיוני קברים, קרניו ש1לח. — מה נורא המקום ■ פחד גם שואה! על כנפי־צלמות מרחפת השלוה; , פה זקטו לדממה סער ןם סיואה ובאחיות משלימות, ערקה רעליה. — פה יגיעי־כח, עובדי בטלון־אורח לחיק אטם שבו ינוחו, ירגעו < Tf T T T I «• “ מטרתם רךפו, אחר צל־ב׳לךדו׳ כלם תחת השמש אין? שוא;געו. — פה אסיךים שא;נו גדול' .גם זקטן ועבד חפשי מאדניו בישאול מטה; שנת עולם נמו, אין ם;ע אין שטן׳ הס השליכו — הה, אימה ׳ הישקטה. — צעדי מלוי בלחות אזני.קשבת פיה שאול לקראת^יאו תן־גז מתחת; מישטרו יפקד למערכות כבוד מות VT » I I••- , TI* לרגלו תכו כל שעירי גיא־שחת. על נסאו ירבץ, איום רב העיג:ם פניו יבריקו להבות־דם איש־קרין; T ־י ־ «* 1 ־■־ 1ן" I v|t חרב־מותה מידו תשלח קרנים ir v v ז •s t ־ ״11 ץ• בה יהרוג, יאבד, כל חי כארין. — ד ״»׳ r - ״ ד ־ I v T T סביב לו גדודיו, בידם כלי מפעמו שלוחים לרצח י קלים מגי ארג; פניהם תו־טות׳ כברק חצטיו מעגלימיו.ירעיפו, דם ״קטנ וחיג. -