Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 111

111 A. שילה יום א' ע״ז שנע תקצ״ז לפ״ק הה וויען הבילה יצו. החיים והשלום, למשמרת עולם, לכבוד <״נ אד״מו הלב הגאון המול ההארה ׳שלאל לשכנ״הג כקש״ת מוהל״ר משה קופל נ״י אנ״ד ול״מ דק״ק פלעםנויג יע״א. ילמדני לבינו, מה משפע הדבל אשל נשאלתי עליו מאח ידידי האדון הלופא י ו ע ל ע ת ” ם מפה, והוא עפ״י דין ודה הולתינו הקדושה צליך המוהל לעשות המצילה לאחל המילה בפיו ושפתיו דוקא, או אם נכון הדבל לעשות פעולת המציצה ע"’ המצאה אחלה אשל המציא לעבול קפוג ביין או במים ולקסוע אחו פעמים על מקום החבולה ויפעול כמו כן לפואת החנוק הנמול כמו מציצת הפה, ועבת השאלה נהיתה. באשל חדשים מקרוב קלה מקלה פה עידנו בכמה ילדים נמוכים ממוהל אמד מומחה אשל פלחה נעור לשלם צלעת ממאלת וכקתה הצלעת את כל נשל המילה ומשם פשתה בכל גופם והלנה ילדים מתו מחמת הצלעת ההיא כ׳ אין דן דינם למזור ולפאות תעלה לא עלתה להם, ועוד איזו מתם בחיים חיותם נאנחים ונחלאים, ושפעו הרופאים כ׳ פן נאה לתם הרעת הזאת מחמת המציצה שנפה המוהל, הגם כי בדקו המוהל ונמצא עהול ונקי ולא עולתה בו לא מיניי ולא מקצת׳' מהחול׳ הלזה, עכ״ז למיחש מיהח בעי בעלמא. והנה אנכי השנתי כי לפע״ד אינני רואה שוס דבל אשל יתנגד לזה מצד דהינו הקדושה, ואע״ג שאמר ל״פ (שבת קל״ג ע״ב) האי אומנא דלא מיין קכנתא הוא ומענלינן לי' מ״מ הרי לא שילש שצריכה להיות המציצה דוקא בפס ושפתים ובודאי נכון ג״כ לעשות פעולת המציצה נדבר אחל העושה פעולה ההיא להוציא הדם ממקומות הרחוקות דזיל נחל עעמו למה הצריכו סז״ל כל עיקל_המציצה משום לשואת הנמול, והל׳ מעידים רופאים מומחים שגם הקפוג עושה פעולה ההיה כיוצא בה, וא״כ הא נעשה פעולת הרפואה, ולמה לא נאמן רי' להלופאיס בדבר הזה כמו בכמה רפואות אשל המציאו גדולות חאחרונדיס אשל לא שעלו הראשונים. ואין להשיב ולומר כי הלשון מיין הנזכר בדברי ל״פ הנ״ל מורת דוקא על מציצת הפה בשפתיס, דה א מציגו (שנת ש״ח ע״א) דו! לה זאת קובלת פירוש אסל והיינו דמייתי שם הש״ק עונדא נההוא צדוקי דחזיא לרנא דקא מעיין בשמעתא ויתנה אצנעתא דיל׳' תותי כרעי' וקא מיין נהו וקא מבען אצבעה" דמא, ופירש"׳ ־!הי' ממעך גלגליו על אצבעות ידיו עד שפך דם מנין קשרי אצבעותיו, הלי דלשון מיין אינו דוקא לשו; יניקה ומציצת אויקזו־גען כ״א גס לשון כבישה ומעיכה אויקפרעקקען, אויקדליקקען, וכן פירש"' (ויקרא א' ע״ו) ע״פ ונמצה דמו לשון מין אפים כי אפק חמן כובש בית השסיעה על קיל המזבח והדם מתמצה ויולד, וכן פירש"׳ (משלי ל' ל״ג) ע״פ כי מין מלב וגו' מין קחיעה emprcindre כמו וימן על וגו' ומעתה הגם כ׳ נלאה לע״ד פשו ע להחיל הדבל הזה, עכ״ז אין דעתי לעשות דבל חדש כזה עד אשר ׳קכים עמדי אד״מו נ״י ולכן ׳מחול נא נמחב״ת להודיעני דעתו הרמה נענין הזה נקרב הימים . והיות כ׳ חלש המזג אנכי כעת מחמת כאב בראשי ל״ע אשל כלאני נחדל המעות זה איזו ימים על כן דבלי לעו. והנני תלמידו, אוהבו וידידו, משתחוה מול חדלת כבודו. הק׳ אלעזר הלו׳ א׳״ש הולווין. שילח פ״ב נגה׳ ליום ת׳ נ׳ שבע חקצ״ו לפ״ק. שלום וכ״ע ואורך ימים ושנות חיים לידידי תלמידי הרב וכו' מוח' א ל ע ז ר קג״ל ה ו ל ו ו י ן נ" י אנ״ד נע"מ וויע!. ׳קרתו הניעני ויפה כתב כ׳ לא נמצא מציצה בפה דוקא כ״א למקובלים שאומרים למתק הדין על ידי שה ושפתים, ואין לנו עקק בנקתלות היכא דאיכא למיחש לקכנתא כל דהו, והנה שרם מין מצן הכל אחד וכתיב מין אפים (משלי לי) וימן על מן הגיזה בשופעיס בגדעון. ובכולם פירש״׳ לשון קחיעת וכבישה להוציא דבר מכחו. וכן פירש לד״ק והלאב״ע יע״ש, וא״כ אין לנו אלא להוציא הדם ממקומות דחוקות יחיה על אחה שעולה שיחי', ויש להאמין המומחים על זה איזה שעולה תפעול כמו מציצת שפתים, ועיד!, אני אומר אפילו ה״ מפולש נש״ק מוצן בפיו, מ״מ כיו! שאין זה מהכשל מילה אלא