Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 105

— 105 — .ביתר Nach dem Ungarische» ״MohäcS" des Jos. v. Eötvös. Bon Dr. Adolf Hübsch. Rabbiner und Prediger der Neuschnle in Prag. -גא וראה כמה חציש' א״י שעלייג היא עושה פ־לות: ולמה היא עלשה פירו': י׳ אגני׳ ולינ״ל: מ״ל אמל ע״ש שמזנלין אותה, וחלינא אמר ע״ש שהם מהשני; בעפרה". ירושלמי פ“7 לתענית, ששישה׳ איני לבתי. ,2> <ג׳ שם נאשר אניותינו נתקו מוסרותיהם - V •: ן ־ V ריח שיושגים ניודף מטקיום מלחמותיהם, על הרי בתר עיור יצמח דשא מאךץ ועמקים .יעטפו בר, גם אחרי פרץ פרץ! מה תישתיוממו על זאת? שם שתתה האדמה -י דם הגביורים, על פן לא ך,;תה ציה ושממה! מדם חללים מחלב גביורים שמורה ערוכה נעה זרועיה תצמיח, נפלים לברכה! טיובים חללי חרב ■' עליהם אל תאנחו נגמול עלי אט1, נעפריות ארצם;נוחו עלי רגבים באיטר הערו למות חייהם \■ ־ «T ־• T: V •J\ ־ V - - V X שם מצאו מניוח, ברכיות.ישפיעו תחתיהם לב גניור אישר בחייו טוב ארצו דרש גם במותו יועיל, חילו וטובו עמיו יירש מעל לקברי! ע1ד מרחפת רוחיו נאמנה -ץ »•{1 ~ 1-TTVJV VV ללמד דיור אחרון נישרון מעשה דרך אמונה ■ הפרידה. Bon Ahron Kohn. בית גלול ולהב י7ים עמ7 לפנים על י7 כיה — השלה כילי — פאלעוגאל בעיר המעטילח אמתעעללאם, מלאהו וחנניחו הלאו ללעת כי שמה מושב שופעי העלה יושב׳ על מלין. על כסא המשפע ישב אז איש נבון וחכם — לב ל' משה מאלעיירא ושמו » יל לז לא אנם ליה וגם אל תהום הקבלה הציע. כל הימים ענה אה נפשו, לנו להון יוכל האוה והענוג׳ גני אלם, נעל כשיו מהמון בשחל דלל;) צלק צלק, האמונה היהה אזור מהניו, ולא תל מללכי אנוחיו ומהמשלה אשל פנו ימין ושמאל. ואן בה אחה היהה לו אשר אהבה באמונתו, עיניו הכהוח אילו ורשפי גילה מהם החמלעו נהביעם על בהו זאת הנאהבה והנעימה, כאילה שלוחה על הרי בתל. אשת חיקו מתה עליו בלגע ללח אותה — עתה ישב על שלחנו, הנאנח תמה נטל התפלים אשל עליי יישח מעה, אחוז בתבן רעיוניו, אשר השתרגו עלו על לאשו מלי אלחו לחברה אח לעיחו — הבלילה, והנה אמתו נאת לאעת החללה ותאמר: הנה נלון עומל נחצל. בשמעו הלניים האלה, וישא אה ראשו הנפון) כאגמון, גבות עיניו השחורות כעורב כשאי למעלה, נאנח ולומם ישב ככה רגעים אחלים, אחר כן קרא בקול עז כגבול «לחמת ״יבוא* . ויהי נהתיב הללת שניה על צילה, והנה איש זר מלאהו נא החללה