Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 98

?ך — #8 - ע1ר דברה נסיה ו;הךפה הרעב יאמר: שמעני! "לי, מושל עךיץ, ־יתר שאת, אני עבדף לנאמן ביתף נוצרתי, נשמתי אף, הליכתי רצח, הרעה תפתח ממני!" ״רבו חללי מגב מחללי חרב, נס עיולליות לא השאלתי, אביות יאכלו בנים, הבן;מלא מנבוני בבשר אבותיי, נשפו איש באחיי, אדם ברעהו׳ את־ברית עולם הסרתי.“ ״נושא משף הזרע יבבה ׳ ואני ברנה אשא אלמיותיו, הנני ש1.בר מטה־לחם ■ שיור רכסן הרביתי שבעתים י והכל יאמרו: הכה הלחם באלפיו והרעב ברבביותיו — ״הס עצב נמה ו^דל אישים״.;קרא קול פרא בין שפתים, ״אמנה לי נאוה תהלה,, מאתי מעין כל פ נע נובע, שמע אדון, אנכי אביונה, אמתך נאמנה בארץ' החיים!" ״הנני משכלת דוריות למדי, כל איש בריא אולם אנדע, 1 '־" '.־ ז י .י־ T י. באדם אחד;צורים למכביר, עם נולד נם דיור אחרון, שוישתי, ראש פתנים וחמת תנינים בזרע אדם תמיד אשתו־ע ״כרתי ברית את־עוין ופשע, לכל חטאת נקרא נקראתי - קסמי יעור עיני פקחים׳ אנושה מכתם באין רפאות תעלה, :t ♦ r Ir־־׳״ t r ־t*t :!•»••> tt אדוני < הלא אצלת לי ברכה? הן מכל עבדיף נעלית׳ ■י" — י־ י נ• 1 ־ 1 I 11: t ■ ז זי I v t - :• אולם הבט י' מה צולעת שמה מבין סלעי מעי מפלה, אשד, כושית י צנומה שדופה י כפתור ופרח על צואדיוניה, , שכורת מ;ין, הכלילית עינים מוראה גם נגאלה. — מיונה 'שלטת מבטה י נועלת איימה אלוף נעוריה , , ז ־ ז v ־ 1 ד V״ ז ־ I : ׳ v , בצעיף קדשה מתעלפת׳ ולצודד נפשיות באותה חומדת, L . ל יי ז י ־ " ,ז ,-,ד על זדון לבבה על עקשות דוחה ענתה בה הכרת פניה. כל דישא גס כל עשב;מולל ויבש באשר תלה צועדת. שעירים ירקדו לעמתה, נחשים צפעונים סביבה יחיוגו, - י r יי 5 .* T! r T י . - * . ־ J T אבלה נבלה האדמה ותישם במקום עליה עומדת. ז! ז 1 t ז 7: J r T“ י־ ״. ־ : 1 V T ■ T v T אסירי שאול;תזון אף כל יושבי חישף וצלמות נמוגו, כלבי ישחת לשיונס יחרצו, יליל ישמיעו כמו בבית מרזח, שעיר על רעהו. .יקרא . סורו! ואז כלם אחור נסינו. ותתןנב לעמת הכקא ובקול תאניה תתיפח: -- ״ישמע מושל נאדרי באבדון, הסכת ארשת שפתי אמתף, ׳ ־ ׳ י <• ־ _ ו . ־ ״ :■ V v ־ :■ ז ... I מעשי תקפי אני אזכורה היום לסניף נפשות לוקח ■י" ׳X J