Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 97

1)7 ״מי בכם הפליא אליליה. להרבות הרג ואבדן תיוך ארצהו׳ הביא שוד ושבר לבני אדם, או גם בדעותיהם ייספו, לו ׳אתה עטרת תפארת, נאמן ביתי על פני אישיתהו,״ ד;ד ז v v 1 v v m .. ... - ן ... T c י •’ עורנו מדבר ונניא־בן־הנם הסלעים וכפים יר1’םםו ׳• צללי אטיש ושאה מחגדהם ירהפו בתעופת עיפתה ׳ בעים רוח זלעפות ממרחקי סערות תימן התאנפו - Ti * ־־ ן ד י *1( I T •* | T י T T I שאגת בלביא הר הרים;ענה, סביב מזרה פחד ואימתה י שאול מתחת רמה לקראתו בםא1ן הרעם אין כמוהו י ותגעש ותרעש האדמה במו חשקה נפישה לשוב בתה. ״■«־ ־ ג ־■* t t ■j t; ד ג ז I י* ז 7 t זז הס ׳ לפתע פתאום נצוץ אדמדם :תניוסם לאטיו מליל וזהו. בזק'אחר בזק ןתר1צץ.על בל מדקל רגל,ושעל, בנהלי הבתיות יהל איור צד, נשף נורא בין אבני בהו. אז ישרצו במעגלה שעירי עזאזל ננדה לכסא ממעל,, דדחקון ויאלצון.יחדו ׳ כלם\עבטון ארחיותם לעמתו, ויתרוצצו, ׳ גישתערון, ויתנועימון ת1ןד נחלי בליעל.!!את מבינות לשעירים הדבר, דתיצב לקראתיו, ויאמר: מכל עבדיך אדוני! אנכי עשות הטבתי גם בל אנשי בריתך יורוני דענו ויאמרו: אפם זולתיו! ״ארציות אין מספר הביתי שאיה, בקטב ישוד אני החרבתי. ז• r - - ) - r י ״ י; v T v IV « t ז ־ ן . זקן <נם עול;מים י1נק עם איש שיבה אמרתי אסאיהם, בעמיד מאחרי הקוצר!שבמן, אז באפי אליהם קרבתי ״מצדי נפלו אלף' ורבבה מימיני על משכניהם, לחומי רשף ראשם לחל׳, אחוזי השבץ לבתם אמולה, רב חלל וכבד פגר על תעצומות עזי!תנו עידיהם — עיור הוא מדבר, ותודצב החרב, יתפער פיה בקול המולה: "הרביתי הדג ואבדן, צבאות לאטים הכרתי מן הארץ', בל גב1ר ה!ל ברע רבץ נגדה לכלי עטו באין תחבולה.״ ״מערכות עם עצום לברק פני!הלמן גם יפרצון פרץ,?עלי נשק!שתקשקון, רוכבי הרכב בעדור!תגיודדו, ואני אתהלך לפניהם, מעטה לטכה, מרוטה לקרץ." "ובכן נגוזו זכל עריצי נ1:ם, ורבים נוקשו ונלכדו, כמעט קט מאת אלף איש טבחתי ועיוד צטא לדם הנני׳ איכה רבה העזובה בעדים מכל תפארתם שדדו," 13