Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 84

84 ״הראני וארע, איך א1ר זיהל את הליל, והנפש על?נסי רוח תהלך נ אזרת ח:ל!" והתמונה תענהו ברוח נשברה ישפר! נעימה: ו•! r - « וזז :7 7 ן t ״הזהרתיך! אך משמר עליך לא אשימה!״ החולם .׳נשא הפעם כעל?נפי נשרים, רעף בכתף 1tt , לארץ לא סדרים, לדבריו משאול עמוקים אזנו שומעת, ובאין מעצור!הלם אל הכמוס לדעת. המעבדה ישני העולמים מפרדת, עבר הנער׳ ויעמיד במבא הנצח, וישאיר! יכת שער — ־ י ־ י'.־ י י י <*־׳ ותמהר רוחו בשער חשך ואפלה יישופוהו; משם אראלים;יתנו צדקות ויהללוהו. X־־׳ אשר חזה נ$ה, פליאה מדעת?שגונה- הקיץ וירנז, ונסי׳צו למנוחה לא שבה, האדמה עדנה בערפל לפניו מרחפת 7 1• 7 v 7:7 7 v^r t! ז ז ז ־ v v וקרן זיהר שמ:ם מול עיניו ע1ד מעיופסת. במו רגע אחד עפה העת, חייש נזה, ג «' זז 7 T T •י * TT ורוחו מלא עיוד מן המחזה אישר חזה. י, ז •י ־־ ■•ן י• •י יי. ולאט שנו רעיזניו הטנלעים מעונג ׳ממים. < 1 ־ י ין '. י * ז ■ ׳ T V ,ע.לי,ידע הנתיב לה לוך נגד החיים: ועבר יום שמחתו, ואת ךע;תו היקרה, בי החל המשתה, וכי אתו־ נקשךה; ותארנה עיניו — ויקם היש ברגשת סער, -ז ז 7 7 ״Kt * י י . וימהר לשוב העידה,!יעבד בשער. (ההמשך במחנרח הבאה). .Entgegnung von S. H. Mondschein מענה . (חתימה,) וגס מעצלות לא יאבו ללמוד חכמות (לע) ויאמרו כ׳ מיראתם אלהים יעשו זאח. — ורעה גדולה עיי לאיה׳ והוא מקור כל אמונה שוא. ב׳ דבלי האגדוי! בחלמוד ומדרשים זרים יקבלו כששונו!. למשל מה שאמדו העיבור במעי אמו נר דולק על (לע) וכל איש אפילו השמי שבאנשים כשחעילהו נמו שמעירים הישן ומאמר לו, הלא הנקי!) עהה לידיעוה אלו, השמים כמה מקשרם, ואיך חכונחס, ומה שיש בהם, ומה הם המלאכים, ואיך נברא העולם כלו, ומה הבליחו ומה הוא הנפש, ואיך חחחדפה נגון> ואס נפש אדם הפרד — הוא יאמר לך כן בלי קפק. דכקוף לידיעה אלה הדברים כשי אמיחהם כוקן> שבעי אלא שהוא ירצה להניס הבוסן> הזה ולהגיע לידיעה כל זה בדיבור אמד. וכבר העיב שלמה במשל* מאמריו בתואר עניני העצלים