Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 67

67 מעיקול היה מימנה נאפולי חבליהם על הסוחרים נבצע qos וזהב, ונס על הפקר והגניבה, כי מעיקול הוא ג״כ שס הפאן! האי, והוא חלמון המצל• או חלמה ההוד" שהוא ח 0 בן נח לאש חמכשפיס לפי דעחס כנ״ל, כי גס מעיקול היה מכשף ג ה נ ח ש י 0 אשל במטהו הנודע. ע״ב השש ש כ ל או p ח י דומה אל ש ח י בלמו המלאכה השאולה הג״ל ואל מקי. וגם נקלאיש הסומלים ס נ י י 0 (איוב מ' כ״ה) ע״ד ״אובל חבלים" (אילים נ״ח ו,) והדגלים עסיקיס - והנה כה אחה מהנוצלים הנמרים הנודעים בשם אביונים אמנם החזיקו גמדה חעניוח (כמו כה ח א p " ס לפניהם ונח ה צ ־ נ י ק י ם עוד בין העכו״ס) חאה לא עקב המסולה הנ״ל לבדה,. כי אם כמו שהחזיקו במים סיגופים ענוים קשים המחלישים הגון! והבשל למען החיוח אח הלוח והנשמה לפי חזיוהיהס (הנמצאוח עוד בין כהוא החסידים בדולנו נאיצוהנו), וכהנו מה שכחנו (מהיא ׳״ט, לוקס י״יז). וזה אמס כ׳ חז״ל למען החנגד לדבליהם ולמדותיהס ולהחלאק מדלכיהס וממחשבותיהם כימוק מולח ממערב כחנו בשבח הממון והעושר ודלפו יקום זה ממונו של אדם שמעמידו על לגליו, אס כי אמלו נמ״א יא׳ עניותא לישראל, אלהיכם אוהב עניים וכיוצא נזה.. ומעתה אם היו כחוב בנוסח אשר לפני השבעים והמחיגם הארמי (אשל גזה צדקו הסכם י״פמאן וסייעתו כי היה נוצל*) אל הגע להעשיר, נוודא׳ חיה טעמו ל ש ע כמו נכחונים הנ״ל, אן הארמי חלגם המלה כצולחה ונזה סעא למשפט הלשון וללוח המקרא. נ״ל. — אלה הדגלים אשל לאיחי להעיר אח לוחך עליהם , ואחת השא לעוני אם חפלזח׳ על המדה ואם אמיתי דבל שלא כהוגן,. כ• הלא אך דבל הוא והאמת לנדה מטלהי, והלמה קל; שפתנו וחכמתנו כל •שעי, והרבות זוהל הכוכבים בשמי אדוננו הלב תסכם ל"מ בל"׳ פטעלן כל חפצי. יה* שלום גביהן ושלוה במעונן . כ׳ כן חג וין ממני ידידן וכר הכו״ח פה נאליסוב בסמים׳ לחודש הרביעי שנח בלכה ה' על כל ישראל. _ שלמה ואבין. לו ית חן ב־אש ם׳ .סורח נבוני וזזנון" איפר נתת׳ ו בחתנו■, לוע סשניל דווי* תכסה ביוס חתונתו. Bon R. Keller. לא «מנבוכי חןטן״׳ יךידי, הגד י כי הבאתי לך »מ1רר."?זאת הפעם; כארץ מאפליה זאת פקוחה עינך /׳"י I י ־" , י ז י• יו . לראזת א1ר כד,׳ד ולדעת טוב טעם. אכן! כין עוךים רכים נבוך פקח׳ ישר הולך כין הפסחים — צ1לע; אם צץ מטה סכלות ושקר פ־ורח אז המשכיל לזי־ום - קי אין שומע! מה כחנו כי נ_יחל צאת כמלחמה נגר ךבב1ת מ1ךךי א1ר ר(ךםי הבל? אם זלע ^אל £אנ1'ש מן האדמה׳ הבין שאנני ^ם נפל לנו הבל? תחת משא ד׳תלאזת נדכה נש1ח׳ נטל אשה ובנים :בבד על שכם; —