Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 68

בעד ר ו ח ז נסיע הילחום הער-לח ־ v v t «•!די - עת נויו ירעב וזרעו מ5.3ן'ש לחם? — הלא נזכה בשסטנו אם נשאלה בכה — Vf V / ־fl*• י ' < <* 7 T T ובכל זאת לא נטמ1ן יד ®*לחת; כסי מפת כיונו נלח1ם במערכה, ואם מעט פעלנו — ך׳ לנו נחת, רפים מטדריכינו 1ןךךך;שרה׳ פססריהם א1ר מדע לנו זרוע׳ * t T T V ••I * J הלא א^סום גם המה זיג1ן ו$־ה? יכום הלא היה כל הי1ם נגוע? ואילו מאנו ידיהם לעשות תוישיה. כי עתה גם גחנו;שישנו כאסלה; ועתה אם חכמנו נחריש בדמיה? את שממנו נדרוש - פרכ1ת המכשלה? ככה נתחז-זקה ואמץ נוסיסה עת בעמל ותלאה אזלת,ידנו׳ נלביש עז וגבורה וכה נחלשה אם אל חכמי דור דור נשא עינינו 1 ואתה;דירי אישר מעולם נלוזמת בזרע עז נגד פ1זי התבונה, לבנות לף פ;ת עתה הנה .קמת לךביוק באשתך ולאישה לך כאמונה; פן תבהל כי תראה התת החיים, ונסישך תלאה ביום ם1עה שער? .,משא על שכמי, בצוארי יחים", — תאמר — ״ואיך אלחום את אויבים בשער?״ הבט אל "טורה“ זה והתאזר ה;ל י- זה האיש לןדחמל ראה עמל וכעש ורוח1 לא נלאתה, והאיר לנו הל;ל, ואם רפ1ת הוא פעל, אתה ככחך תעש! עשה וגם תוכל •י כי אלו־׳ים בעוזרך, «והוא ביום חתונתך;כרך את החבר "אשתך כגפן פודה כ!ךכתי ביתך", ומלאכי',על;ענו: ׳כן;ברך גבר!''