Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 65

ö& גי» <"ל! ואיה׳ יאיח׳ חידוש• היא ג"« ממם' קידושין והם בתכלית הדקות י ח א מ ה טכ׳יל. — לד 35 אגדת נדרשת מהחכם ר״ש 6רענק«ן ניו. החהס החלמוד• ה!ה 4 * 6) מדלג על הררי הלכות ומקטק על גבעות האגדות, וטוחנן זו בזו בקניה יקה וישרה מענו או הרבה. כ* יורש אגדה אין צדיק בארן אשר •קלע אל הררים חלוים נשערה ולא יחטיא. ואין נר (צד 35 על ד״ר העובר על דברי שוטרים חייב מיתה °), וצד 37 על חוס׳ ני״ה מטני מה לא נכתבו) בלי חנן (לד 40 העטימאלאגיא על צאוש *) והניטריקון, של י").— ונכלל דעתי כי יתר תטאית החכם 8רענקן על דרכו ללקוט שושני הישטאריא הנאחזים נשנך האגדה, מאשר דרוש ידרוש אותה כזקן שיושב ודורש לתני העם דברי כבושין. — י צד 79 מאמר על הטעמים והנגינוח מהמדקדק הגדול ר' משה צבי ענקער נרו , אשר ניתש נשנו• קצת בהקדמת שטרו ״הנותן זמירות" (לנוב 1856) והוא תחלק השני מקשרו הגדול בכמות ובאיכות ״משאת משה" (לבוב 1854). החכם הזה הוא אחי משרידי המדקדקים, אשר כל רז נקשר׳ מדקדקים חדשים גם ישנים לא אנק ליה. ואנכי ידעתי אח האיש הזה ואח שיחו טניס בטנים ורוח ברוח, ואמצאהו לנא מלא קטר׳ בחכמת הדקדוק בלה״ק. הכל חלו׳ במזל י) אטילו חכם בחכמתו: החכם הזה המצ״ע, התהלך אז נימי נעוריו עם אנשי הקגולה מטילי אור נעיר מולדתו הלא המה החכמים רש״ל ראטאטורט נרו, י*• ערטער ז״ל, ר״ל מיזיק ז״ל, ור״א נאטקיש ז״ל, אשר הבקיעו בארצנו שחר בוקר לא ענות. ועתה הוא נשאר גלמוד וערער נדור חדש אשר לא ייענו, אשר לא יחזיק בידו להכין אותו בעבודת הקודש. ולא יתמוך נימינו לקעדו במלאכת תורתו. יהי ת׳ אלקיס בעוזריו. ויזכהו להוציא לאור את ששריו הרבים והשונים אשר ראיתי כרוכים ומונחים בקרן ז ויום ארגז ו בביתו! — צד 91. אוח ברית מהחכם המנקר ר״< ר״טעאן נרו. נקי'י א' מביא בין הרנה רו)־וח להוכיח כי התרגום האימי אל משלי הוא מעשה אחי הנוצרים הקור״ס 4) שוטר מהיר ומנקר נאמן בינרי ימות עולם וקורות שנות קדם המסוזריס והמסוריים בשני התלמידים ובמדרשים, כאשר הראה כוחו בי עז במחקרים וביקורים היקעאר״ס כאלה במאמריו הנדטקים בשטרי נעלי אקוטות שונים, ובמאמרו האחרון "בית חשמונאים" הניטש נהמגיד (ואשר נדבר עליו לעת מצא), ונקון> מאמרו הנוכח• נענץ הכתות בזמן בית שני צי 41 —42. — s) בטי' המאמר הזה שמעתי דבר נאה ומתקבל מטי אחי קדוש החשיד׳ ם ר׳ צבי אלימלך מדינוב (אשי שמשת• אותו נימי חרשת• בהיותי אדוק ויבוק נחבר החקייים) לאמר: למה״ד לארמון המלך שלטניו עומד למשמרת איש חיל וכלי מטצו נידו לעצור מבא בעד כל איש אשר לא יקרא לבא אל המלך, ואס •זיי האיש ההוא ניד רמה להבקיע אל הארמון, אחת דת "י איש המשמר להכותו אל החומש נשלח אשר נידו טעם אחת ולא ישנה. ב׳ מחטט מוח לאים זרוע הזה בלי שום נימוק הנהוג בנייד הין ייני נטשוח; אמנם לא בן משטט איש עז נטש תמרים יי נמלך המתהלך בביתו או נחון להכותו נטש, הרוצח חזה לא יוכה טעם אהח בלי עיים ׳ והתראה. כ׳ אם נטלילים יובא לשני השוטעים, ׳ ועמדו העדים לענות בשניו רשעתו, ואס אין לו• מלאך מלין ונשיו אין תוכחות להצדיק אח נטשו. אז ירשיעו אוחו למות נעונו. כן הדבר הזה בתורתנו הקדושה נח מלך פנימה ומשומרח נשיג גדיים. והיה כ׳ •ענוד איש על אחי מחר״יג מלוותיה נמשטט יבא, שוסעים ושוטרים ידעוהו באחד ארבע מיתות ג״ד או עד ארבעים יכוהו, או כוטר נטשו יושת עליו. לא כן 71 יהיר המרהיב עוד ננטשו לעבור על דברי שוטרים העומדים למשמרת ארמון התורה האיש ההוא חייב מיתת עי ארגיעה, ב• כן משטט משמרת המקח ולא יעבור, וכל העם ישמעו וייראו. — 6) •וטיטער האומלל! עכשיו הוא צואה ברוב כוחו וצא יאמר לו. ולנקון) (להלן במכתב החכם רי"צ!118 צי 66) נעשה צדוקי! בקטן החל■ החכם הגדול ג״גער ליחס אח הצדוקי אל י צדוק הכהן הגדול מאחיו, ובגדול כלח החכם תנ״ל לימקהו אל ליק האליל הגדול מאחיו! — י) החכם הבלשן ר״ל דוקעק בקי אוצר נחמד ח״י צד 113 ידרוש ויתור אמרי המקומות שנזכר נהם המאמר הזה, ושכח (עיין מאמרי לקט שכחה הנדטק נהמגיי שנה ששית גליון כ״י) כי נמצא בזוהר נשא קל״י בטי ר״א'נר״ש: הכל מלוי במזל ואטילו ס״ת בהיכל. — 9 4