Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 61

61 לבני טס המלך וכ״ג —) ויען אוחם סוג• ויאמד אמם עם ד' ומם כתניו — ואני אחפלל עליכם, וגם טל כמניו אתפלל ולא אקלל ולא אאוי אח נהג• ה׳ ופו' (—וגזה גילח דעהו ביי למה, כי הנהונה לא להרקינום — .) ויהי בהחפללו כדנרים האלה ויפלו טליו לשמי יהודה וימיהוהו—י. וזיהו דנל׳ לי• ,בטי לסמי ומיה. והוא הוא הלחמי והשפילה המוזנל נהיוסיסון, ועי״ז מס —, ומיין בלש"׳ שנהוב ,אי נמי משום חנן בליוני לא כחוב נקסלינו". ולפי הנוקחא הזאה הוא הוא ממש לבל• היוקיפון שלשט׳ ׳שלאל היו שהמיחו אוחו גמה המפילה ומסקו אס״ה זאה מהקפלים גי אולי היו להם בקבלה שגם איזה מסכמי הפלוסים המחזיקים בימין הלקינוק שהיה ג״כ מסנלהם —, גם המה חיו מהדנים אוחו כדין מולל גמלכוס וסנה מזה אנו לואין, ני בני בנים הם כבנים לחולדוחס — ואלה חולדוח סוני, סוני בל בליה. אלה ממגליהם גלגוליהם חפלוחיהם, אוחיוחיחם מיפחיהם, שונאיהם לודפיהם פלושסם, מחבואם, חיוחם ומיחתס,—. ומטסה לא ישלס איש נט>ולסה ידיו, אם •סן גם למו מלק באיזה ק׳ מלבל׳ הנעים זמילות, ומה מאוד יסכנו הק' קיט ק״מ לשום נפי אמד מהם, או בפי אסד מאוהביהם, שקלאו ושללו בשמם נגד לודפיחס, — וגפלט בטח שדגלי אחו בית הלקינוק בלשון שקל אודיה ספלחו —י אמל (שם פקוק ל) חסה אהבה׳ ישטנונ׳ ואני חפלה. — והנח כל הקללות האמולים שמה ממל נפש ולב קלוע, הנגלש ונגלה מהקחפס בנמלה ל —, נתקיים בהלקינוק ובניו —, ובאמלו (שם) ״׳זכול מון אבותיו אל ד' וחטאות אמו אל הממי, -ההכוון נזה טון אבותיי, הלמיקה הליגה והעלופה להסכמים והשלושים שנעשה עיי אבותיו, תיו נזכלים ונסלחים בדמי הסכמים טל ספליהם וע״נ לא ביקש לק שיהיו מכלים נם לפני ד• אבל חטאת אמו. והיא אלכק נדלה אשח •נאי שהיסה אחותו של שמעון p שטח, וגם היא לבל עת מלוא מנסה לחפלושיס > וגס חמה היו מחפים עלית, לבל להזניל טוניסיה ומעלה! נגד בעלה הלאשין, ואחיו אנטיננוק, שנהלג על ידה, ועי״ז גלמת מיתת נעלת אליקטונלוק (— וכמבואל נ״ז נאליכות אצל תקופליס, יעיין נמאמלי נ״ס פלק הי). וטיב אמל נגדה ,חטאה אמו אל המס וגם אמל (שם)" ויאהב קללה יחנואחו ולא מפן ננלנה ותלמק ממנוי, כי כל ממת תלקינוק ואנשיו טל מוני חיתת על שלא לצה לאקטלינלוק והנהנים שהיו מבפנים. ונלך לכולם גימד —. ונקפיעל ק*מ אמל ,טמנו נאים פס לי וסבלים פלשו לשת ליד מעגל" —. ויש להאלין ולנאל במה קשיטעל תהליס עד״ז ועוד מזון למועד —. סימן ת' מההמשך נעלים הנאים. שלמה פרענקעל מכתב בקורת. Kritisches von Salomo Rubin. יהי נועם ה' עליך, ידידי שאהבה נפשי! גס השעם נעניתי למשאלחן במכתבך היקל מחודש שטבל. והנני להטביל אל פניך אה כל השעיפיס והלטיונים אשל השתלבו עלו נעשתנוח׳, מדי קלאסי אח מכתבי מליצת מאמל׳ מדע ושילי נועם אשל נקבצו באו כאספה קלני אול ממשכיליס מז מילים בכוכבי יצחק מסבלה שבע ועשלים, אשל שמח נח את נפשנו נלאשית השנה הזאת תחכם המלין המשולל מו״ה מנחם בלי• שעעלן חייו: לד 7 שעל• הקוד והיסוד והאמונה לד' אליעזל מנדמיזיא, אשד הוציא לאול מבית גהזכיו הלב תחכם ההולל ל״א •עללינעק •הי ד׳ עמו. על חכם מלשים ונבון לחש הזה אני קורא הכתוב -י ,מיס עמוקים עצה בלב אישי ב• לנו מלא סכמה ידעת נובע באין הפוגות מעיני חושיה אשל יפוצו בכל טבל ישנה בליטעלאטול הענליח ,ואיש חנונה <דלנה" מאש־ גס דלת ידלה לנו בלי חלן> ומשקה אותנו מחילת הדאשונים מיס נוזלים מנאל משלוה שלי אומתנו נימי קדומים. - בהשוות כי׳ חזה נומ' 52 אל תכי׳ שזכל הלב המכס ל״אגיינעד נקפלו שלשנדחאצד 50 ננומ' 92 נ"כ נמינכען, נלאה בי הב״י הנוכחי צליך איזה תקין מעוות ומנות מקלון. נד״מ בפתיחתו ת׳ "מנח שהוא יחידי ליל ,טנק ניהוג יחודו' כמים שם שהוא דית משמו א לי עז ל הקטן; במי שנהפוך נוכל להגיה הב״י 92 עי• הכ״י הנוכחי, ד״מ מת שהניא שם הל״א גייגעל