Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 51

בישועת אל אנילח, הכנ1ר והנבל אסיר שכמי מ©כל; ברבת שירתי לראש אחי תבאתה אעירה ככתחלה' וברית מלח עולם אתם אבד1תה! שארית אבני זכרון משדה התמותה בוויענער־ניישטאדט.*) Mitgetheilt von Herrmann Friedenthal. .1 רתת אחזתני׳ ותרגז בטני ורוחי הציקה כיי על כעל:עורי, תסמר מפחד בשרי, אשר גוע פתאום מאוהלי, ערבה שמחת גילי, במות בעלי ר' ישראל בן הי יהונתן ביום א י״ח אלול כט״מ״ן תנצב״ה. .2 אש יגוני קדחה, רעיוני רותחת, לבי ישים במרקחק, יומם אקרא לככיה, ולילה לא דומיה, ׳אזכרה ואהמיה, אהה אויה, ונהי נהיה, על מות לבן חמודות ר׳ שטרי׳ בני יקיר לי שמחת גילי, אשר לוקח מאתי בשבת ה׳ לתמוז ונקבר ביום א׳ לאלף השישי תנצכ״ה. .3 זאת מצבת קכר מ׳ גומה אימת ה׳ שלום שהלכה לעולמה כ״ה לאב שנת ט״ה לסרט לאלף השיש* לב״ע תנצב״ה א״ס. .4 אבכה במסתרים, אקונן בחדרים, והספד אעירה, וקינים אגבירה כלי המרד, אשר מני נאבדה זוגתי ט׳ חנה בת ה׳ יעקב שהלכה לעולמה בכ״ה לסיון ביום ג׳ שנת מ״ו לאלף השישי תנצב״ה אמן סלה. .5 אזעק מרה, מרוב צרה ביום צוקה וצרה, שנפלה עטרת ראשי, כסטירת אבי אבי, אבן מוצב לאות לציון הוצב, ובטני כמי מרים תצב, ויתומים היינו ואין אב, ולכן נפשי תדאב, כי בארץ בא נאמן בית, וחודו כזית, ר יחזקאל כמה״ר חב״י שנפטר נשכת רב כבד ויהי למ״ס עובד ק״ל לפי לאלף השישי. תנצב״ה עם שאר צדיקי בג*ע א״ם - אלי עזר׳ אשר נעדר, בנות התן תילילנה, ועל שלוי אשר נאסף והוזנה הה תמללנה, לשונם תלמד קינה, לדור דודם ותבכינה, מקורי עין יפות עין לחברתי ותדמענה, מ' טירוקא בת ר יצחק אימת ר‘ יונה שהלכה לעולמה ביום הי בכ״ד ימים לירח מרחשון ׳מנת קי״א לאלף השישי תנצכ״ה עשצב״ע אמן. __ Neuzeit", gibt, indem״ Herr Szäntü, der geistreiche Redacteur der (* er eine möglichst getreue Uebersetzung dieser Epitaphe liefert, folgende Notiz in Nr. 21 seines allgemein geschätzten Blattes, die wir hier zur Einbeglei- Herr L a m e s i >1 a,״ : tung der Originale wiederzugebcn uns erlauben Niederösterreich in dem Berein für Alter- ׳k. k. Rath und Conservator für thumskunde, theilte jüngst mit, daß in Wiener-Neustadt abermals jüdische - Grabsteine gesunden wurden. Wie vor mehreren Jahren aus eine ähnliche Kunde, wendete sich auch diesmal der Wiener israelitische Borstand an den Bürgermeister von Wiener-Neustadt mit der Bitte, die Steine nach Wien transportiren lassen zu dürfen. In sehr höflicher Erwiderung gab jedoch der Herr Bürgermeister von Wiener-Neustadt zu erkennen, daß der dortige Gcmeinderath den Werth dieser Denkmäler nun selber zu würdigen wisse und auch selber für die gute Erhaltung dieser der Stadt zur Zierde