Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 39

89 נשקה נששחים דולקות אח נחה, והאב חנק אס חסנו נץ זרועותיו, והנה הה שוד ושני! השק אחזו, ניניו שקו, שניו חורו, עיניו קמו בחוריהן כמשמיוח נטועים נל׳ שנוח ’ייץ ושמאל, מאורן נהה, — דעך — אחר — נסגרו — נצח, — הוי נעל[ גנר לא יצלח! המוח היה מקור מחיחך, והקנרים היו חלקך וגורלו, ואח נחך הנאח הנה לחוג גס יוס שמחח גילך לעיני המחיס נוחני לחמך ומימך, והנה הס! השיגך המי ח ויגורך בחרמו, מח במקום קדוש נאשר חיית על אדמח קודש < לך לקן וחנוח על משננך נש ליו ם, ואחרי עבור שנים ינוח נאשר בן בחך יהיה לאיש, ובני שלשים לך ׳ההלני על האין, וגס אז שוט ימיח שחאום, יוליך אולי גס הוא אח נחו חנה לחוג אח יום חחונחה ב׳ לא יחדלו משמרי חבלי שוא מקרב הארך, דור הולך ודור בא ואמונה הבל לעולם עומדח. דברי חפץ. Freie Uebersetznng einer Nenjahrspredigt des I. N. Mannheimer. חנמים ונבונים, האזינו אמר• נעם, הנחמדים מזהב מחרוך ומאבני שהם,׳ הסולנים בחשך באו ותראו אור! דברי שי חנם נראשיח השנה, בטנא ששח עבר הנאחים למנה. Bon Alexander Joachim Tchor. ה׳ צבאות יושב הנרובים, רונב בערנות שונן שחקים, לך ת׳ הממלנה והמתנשא לנל לראש, גדול אתה מל השמים ועל בל הארץ בבודך, בידך עתות האדם, אל בל אשר תחשך חעמו; מועדים ידעה, מחים קצבת להללך נקהל רב, נשך המון חוגג, למען תריק עלינו בינות שמים מעל, וגשם נדבות סניף עלינו. אהה ה' רונב שמים ונגאותך שחקים, זרוק נא מים טהורים עלי הרגעים האלה, נס נרגש קדש נשא לבבנו אל בשים לשני נשא בנודך. נורא הארך ומלואה I ששוך רוחך עלינו וקדש לנו השעה הנחמדה הלזו, נח נןשוך שיחנו אל חיקך נשא בעדנו רנה ותשלח לך ה' אשר תהלחך דומיה, לממן תקשר לבותינו יחד בבבלי אמונה ינמעדנות אהבה אליך ולמען תחמננו רוח נדיבת נאשר אהבת. סננו נא חננו I תהי נא תשטה הזאת עת מצוא לנו, נה בל מחשבותינו יעלו לרצון לפניך; עת ישועה לנל עיף ורשה ידים, ובה ימצא מנוח; עת רצון לנל חולני ארחוח עקלקלות לשוב בשלום אל בית אביתם שבשמים, ישונו ויבואו תחת צל קורתך, ונננש׳ חסדיך •חסיון, חמה •אמרו אליך! חטאנו לך אדון סלח נא נרב רחמיך אל, יאחה ברחמיך הרבים תענה ותאמר ■י סלחתי, מחיתי נעב ששטיבס ובענן חטאחיבס; עת נבונה לבל מצליח דרנו להניע תודות לך על אשר מצא סן בעיניך, וננל טוב בינתה ו; ועת נהמה לבל קשה יום ולאים אשר נששו עליו תאבל, בה נל סערות לבנו יקומו ליממה, וימלא הרותח תחת אנחה : העת הזאת, יה* נא נבון מוצאת נהילל נ! שחר, אשר נשורת מוצאת בשיו, ני אחריו יבא יום צח ובהיר, נו ישמח בל לנ ובל קרב; בה מילים נגני על הל רשיון רוח; ריב ומינים תשבית תשעה היקרה הלזו, צא צא נאמר להם; שמש צדקה ומרשא נבנשיה חתית לנו העת הזאת החמודה, אשר ננחס אושיר לא תסלח; חסן ישועות תעשה לנו. שלום על ישראל! שלום ובל טוב על ארן מנירוהינו! שלום וישע על הארך ומלואה! עתרת שלום ונרבה עלי החבל הלה ויושב• בה I — לב שמח שיא לנו אלהים לב אחד יהי' לנלנו, ובאיש אחי חברים נעת שנמנו לסבול עבודתך, באורח משסע נישר _לנת מעתה ועד העולם. השעם אליבם אחי ורעי, אל יבם רעים נאמנים אטיף אמרתי. אך בטרם אשחח ששתי ואיברה קחו נא מראש את ברבות׳, ברבות הצלחה חיים ושלים, אשר ממעמקי לבני לבס יזו לון, שאבת ים «מעיני אהבת לבבי אשר בנתר דינור ובמוקד עולמים היא קרני בוערת, רששיח רשש׳ •ת קיש לה מים רבים לא יובלו בנותה. שאו אחי נרבה מאת ת' מנה אחת אשים היום בראשית השנה. ובעת אשחח ששתי, ואת אשי •שים ה׳ נש• אותו אשמור לדבר. ואתם אחי שאחנה גששי, הטו אזניבם אלי ושמעו, וישמע אליבס אלהים, ישמע וירחם, ירחם ויחונן, ובל משאלות לננס •בונן.