Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 32

32 זנה הוא תשוננה על נשוא המאמר הקדוס: א לן> כ q p , ועל פן לאו אש הלחן אשר המליס: התוה עינית לרסצוש אותם , כ׳ אין יהיו אלן) הכתן) נקוה עינית (Ehrenerklärung) , הלא אנשיס הולכי רכיל ודונר׳ עתק גגאוז וגוז גוז יגוזו לה, גאמרס, המלך אמי להניא אה שלה לפניו ונה; לה מהנה כיד המלך. וגלעד׳ זאה וז-ו^נפלאה היח אשר אמי אנימלך: לאחיך, הלא כנר ראה וידע כ׳ היא געילה נעל, והי' לו לאמי: לאישך? אולת המכין הוא, כ׳ אנימלך ידע היעג כי לקיחת שרה לניתו אשל כנר נעשתה היא מעוות לא יוכל לתקון וחתרו! לא יוכל להמנות, כי כל אשר יעשה עתה לכנוד שלה ולתפארתה לא יוכל להראות העמית והשרית, אשר נעזות מלחת לא יאמינו כ׳ מאה ד׳ היתה זאת לגלח׳ ננוע אל _שלה, אח חוס לגנו ונקיון נפשו נדנר הזה, כי כמו שער (ץ\,*נ:פשו כן ׳דגר כל איש וא״ש. ולכן החריש פרעה, אשר גת אותו קלה כאלה (גראפית ׳"נ^ ׳') ולא דגר מאומה אל פרה. אן שלמה מגיתו ויצאה והיתה לאישה. אן זאת ל , רנה אנימלן להגיד לשרה (אחרי אשר אולי שמע גת את המקרה אשר קרה לה נמצריה) כ׳ לא עוג הדגל אתרי היא עושה נאמדה לאישה אשי הוא, כי ע"׳ זאת קמה וגש נכנה כמעלה לחן גת לעתיד לכל מכן עז אשר ׳שפין נאהנת: ויותר ט־נ לה להגיד ץלי^רהמיד האמת, וכאשר ידע כל איש כ׳ היא נעולה נעל יהי׳ ג-ע לה מתן מגדיל נעדה וכתות עינית אשל ׳כתה נה עיני כל איש הרואה אותה, ואן) אש תהי' נוכחת עמו לא •תן עיניו נה, וגת מלך עז ישב עיניו מהגדה ולא •רהינ בנפשו עוז החאות להניא על ממלכתו חעאה גדולה ונעשות מעשית אשל לא •עשו, לקולת תל׳לנה אזני ההמון ויחנו את המלך לגדופיש . ויוכל להיות , כ׳ דנר אנימלן כדנרית האלה לפני זה גש אל לג א נרה ת והוכיח אותו על פניו אל מולן לגנו לאמר האמת ,’ועל שמנו תמיד על הנת אשר יעשה לו אלקית , ונתן לו אלן) כתן , למען יהיו לו נעת לרה אש כופל יושת עליו מאת אנשית פוחדת ומחעיא אד ת נדגל, למען לא ישלחו יד אל שרה, ואנלהת אנה לעצתו. ,;• כ0 _ ונפי״י יהי' פירוש הכתוב: וכשלה אמר הכה נתתי אלן) לאחיך (נדרן שחוק — scherzweise — אמר לאחיך יען כי היא אמרה כן ומלה הזאת הקנה לו ולה את כל המחלה והקלון) הנה הוא (ר״ל אנרהת) לך (להנאתן ולעונחן) כתות עינית לכל אשד אתך (ל״צ לכתות עיני הרואית אותך) ואת כל ונוכחת (אח כמו מה, ע״ד שה , •של נוכח עמו (איוג כ״ג ז'), ר״ל עתה תוכלי לעמוד_עת כל איש פניה אל פנית K&• ו\ך שקעת ושאננת מפחד רעה). ומנת ונוכחת היא ניגוני מפמל ישן נכח נלתו נמלא, אשר ממנו נגזלו גש מלית היחש: נוכח!נכח. ויתורגש: :Und zu Sarah sprach er ן Siehe, ich habe Deinem Bruder tausend Silber (Schekel) gegeben siehe, er ist nun für Dich eine Decke der Angen Aller, welche bei Dir, t und Allen wirst Du nunmehr frei culgcgeulreten dürfen. .II ) שמעון ולוי אחים כלי חמש מכרוחיהש (בראשית מ״ע הי) לדעתו מכרותיהם במו מ ג ל ו י. י ה ה בחלון. האות כמו ישכל פ׳ דוגרי שקל (תהליש ק״ג ׳"ג) תמורת ישגר על דרך נזר חמורת פזר, דלקת - דלגת -; נגר •- נקל; שקר — (ינ׳',•) שגל ־־ ש:ל. חרג — חרק — חלן, ויקניש כאלת, כאשר אנאל אי״ה נמקות אחר. ומגלה היא כלי חלש אנן להחליק בה האבנים (מלכיש א, ז' מי): כל אלה אבנית •קרוח כמדות גזית מגוללות במגלה מנית ומחון. ושעול הכתוב, כי שמעון ולוי יהפכו נאפת אח המגלות , אשל התעתדו למלאכת הניח לכלי חמש ומלחמת וזהו עדות לאשש נ׳ עז ולענרתם כ׳ קשתה ומלח מכרותיהם איפוא ’תודתה נהלל׳ קדם. .111 ויה׳, האחד מפיל תקורה זאת הברזל נפל אל המים (מלאכים נ'ו', הי) (כני׳: ׳-,א ת הוא שם כלי (Axt, Hacke) וכללים אחים, למחרשות ולאחים (שמואל ח' ׳“ג כ״א) או אתים. וכתתו חלנותס לאתים (ישעי' נ' ני) ואמר אחל זס <ילן! הברזל שתת ולא הזכיר חת האח יען כי הוא נודע מענינו, במו אלן> כשן) ממת שקל כשן).