Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 31

31 הקב״ה שאל לר' ישמעאל הכהן הגדול שיברכהו כלומר שיחן הודאה יפנרו על איזה דגל היוחל חביב וחשוב בעיני הכהן המתפלל. ועל זה השיב ל' ישמעאל יהל״מ שאוכל לברך אח שמך על גודל חשדך ורחמך. ונזה גלה לגפה לבבו וידע העש כ• לא נקש שררה לעצמו ולא_שאל קיום מלכותו וכהנוחו אך קיום האומה ואמדוהו •ל“מ . שיכבשו וכוי. כ• כשידונס הקנ״ה נמדת הדין, ■האומה אינה יכולה לע«" גי ׳ ילפ״ן כ. נקש שידונם נמדח הרחמים, כדי שמדת לו על רוב משדיו אשר תגדיל לעשוה לעמו.;זו )pxvt' ונענע לו הקנ״ת בראשו כביכול הי' לו גוף, אך העקל הקנ״ה השכים לזה, כ׳ ^י< תשונהו מצאת חן בעיניו. וממילא מונן שקבל חשלהו, ולבן מוסיף התלמוד. קמ״ל 1' בלבת הדיוט אל תה* קלה בעיניך. כי הכהן הדיוט נגד השי״ח ועכ״ז השלתו ושבחו עשה I רושם אצל הקנ״ה הנעלה מן כל נלכתא וחושנחתא. וכל זה מטעם הנ״ל. ואין לי להאריך, ודי לחכימא כמוך המעט שאמרת־. ומידי דברי משנחו של הקנ״ה אשרש לך ענין נכבד וקשי ההבנה המאמר הכל ברא ל'ר ץ ה' לכבודו צריך ביאור, ב׳ איך יעלת על דעתנו שהשי׳ית הנעלה מן הכבוד ירדוף אחריו וישתוקק אליו, הלא מאמר זח בהשקפה ראשונה חילוף וגידוף . אך שמע ואחות דעתי הקלה גס נזה . לכנודו שילושו כשי בנודו, נערך בנודו, בלומר כל מה שבלא ברא באופן שראוי והגון לכנודו, א׳ ם שערהעלטניש צו היינער גרעשע אונד צו זיינטם רוהמע. כי הנה כשנביט אל תוכן הבריאה הכל לכבודו נברא. השמים משפרים כבוד אל ומעשי ידיו מגיד הרקיע, ובל חלקי הבריאה יעידו ויגידון כ• אין קדיש ואין נורא ואין רחום בה' ונפלט היות שכלם מתאימים לתכלית אהה , שלם בכל חלקיהם, וטוב מאד, ואין גם אחד אשל •מרה שי ה', .ויעשה מעשה הסותר החק אשר נתן השי" ה נטבע,(אם לא בעתים הקדמונים שרצה לשנות חק הטבע לתכלית אחלה). וכל זה לא עשה הנורא לתשארתו ולהתפאר, כ״א בשביל האדם והצלחתו ואשרו, אך האדם מניר שהבריאה מעידה על כבודו , וכשצופת ומביט מעשי ידיו של הקנייה כלו אומר כבוד . לכן אמרו הבל בלא יר_לכנודו כלומר שברא מתאים לכבודו, כאלו_אמרו הבריאה עעידה על י י. הנורא, והנורא עשה מלאכתו כפי מה שראוי והגון ללנודו. ונזה יתפרש לנו תכתיב \ ־־. ־: ' (במלאכי) אס לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי ושלחתי בנם את \ י ' המארה. כ׳ צריך לדעת שכל הנמצאים, חון מן האדם , מוכרחים בטבעם אשר נטע ה' בלבם, לשמור את__תשקידיהס ואת חקס בכל עת כגון האש לא ישנה מעולם את טבעו . ולהיות יורד מלמטה או מכנה באופן שישוה אל המים, ^כן המים, העפר, הצמחים, י •ו ü \ , והגלגלים הסובבים בהילוך שאינו משתנה, וכן הבעל׳ הה״ס שאינם מדברים, כגון הנהמות והחיות, ולמש האדמת . וגם האדם היה כאחד מהם בהיותו נגן עדן. אך נימים הנאים סר מן הדרך הטוב והמועיל ותלך נדרך עקלקלות, וחלל את שם קדשו, עד שירד ג^נ, שלא נבל נו צלם אלהים, ותחת שהיתה לו ההכנה להיות המובחר בין כל הננראיה , ותמורת שהי‘ מן תלאו׳ שיגיע אל שלמותו והכל יכירו נו דמות אלהיס, בר(_?!׳'-’'■־• היה נבזה וחדל אישים , באופן שבל שאר הברואים נתנו כבוד והדר לנוראיהם חון מן האדם,, ולא נופל עליו המאמר הכל ברא ה׳ לכבודו, כי ע"• שלפעמים נוחר האדם את תרע ומואס בטוב לא נכר נו שהוא מעשה ידיו של הקנ״ה הראוי להעיד על כבודו. לכן אמר הכתוב אם לא תשמעו וכוי לחח כבוד לשמי וכו'. עתה אשים קבצי למילין ואתקרא לך שלום ולכל מרבית בית שלום. הי' מאושר ך־ ■־ י- עד בלי ירח, ועל דגר אמת צלח ורכב כאות גשש ידידך. ׳ הק׳ אליעזר אליה' איגל. דברים אחדים. Exegese von Dr. I. I. Unger, Rabbiner in Jglau. 1. ולשרה אמר הנה נתת׳ אלף כסף לאחיך הנה הוא לן נסית עינים לכל אשר אתך ואת כל ונובחת (בראשית כ׳,ע״ז) המפרשים נלאו לבוא עד תכונת המקרא הזה ולרדת לסוף כוונת אנימלן בדבריו אל שרה , כ׳ כלם כאחד ענו ואמרו כ• המלים :