Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 28 (1862) · p. Seite 13

13 כי הבריאה במפץ הכרחית מצד הנמנע המנע החיוג על פי היגוין שהקדמנו ונמצאת היות החפץ מכוון אל עת הראותו אפשרי על פי גזירת החכמה כיון שאין החפץ גס כן אינו נבדל מעצם החכמה כפי מה שחייב העיון האלהי המופת" לא שאין דרך לא להשיג מהות החכמה היא המחייבת האפק קודם מציאות העולס יצא מכלל זה ש ה נברא הראשון נביא במפץ ע ש ו ע כולל בלא שוס אמצעות נברא אחר לפיכך אין מציאותו מורכבת כלל לפי שאין החפץ הקדמון מצטרף עס שום דברי חוץ מעצמו כדי שיהיו שניהם מצטרפים למעול פפל אחד וזה עיון, דק מבואר במופת אמתי ■■׳׳־'V! ומזה הנברא ראשון השתלשל הכל על דרך שפע ואצילות השתלשלות דבר - -! מדבר ונמצא עצמו כאילו הוא עצם העולם בכללו כדמיון איש אחד בעל שכל שלם כולל נפש מדברת ונפש חיה ונפש צומחת ויגשים ואיברים חיצונים ופנימים וכשאירע שום שינוי או כאב או ריבוי או מיעוט בשום חלק מחלקיו מיד השכל מרגיש אלא שאינו משתנה בהשתנותם אס כן הנברא ראשון ית׳ יודע הכל מצד עצמו לפי שהוא בכל והכל בו וזהו אמרו מלא כל הארץ כבולי וכל המצואיס מושפעים ונמצאין ממנו על דרך אצילות והשתלשלות ואין י v-'v דבר חון מעצמו כחיוב האור מן השמש ואין האור זולתי השמש והכסות משתנים על פי שינוי המקבלים לפי שצורת השכליות והרוחניות והגשמיות כולן מושפעות זו אחר זו על דרך היות האחד שבת השני ועל דרך עליונות ותחתונות ר״ל ראש ועקב וזהו עיקר המצואים כולן ובאמצעות השכלים הנפרדים הקרובים אל הנברא הראשון הושפע דמות כ p א המושג ממעל לרקיע ושמיוב מציאותו מצוי בשכל והוא שוד כמי ש מ י קדם ושוד המיס העליונים ושוד הפרכת שהעיר עליה ר׳ אליעזר הגדול ושוד א p פ ק ל ר א ה מ א י רה ושוד כ שא הכבוד שנפשות הצדיקים גנוזה תחתיו והוא המתואר בערבות באמרו שלו לרוכב בערבות שיה לרוכב בשמי שמי קדם והוא כש יה והעד ביה שמו_ותוא שתר עליון אעיר אליו בפיק שאביא שלישי לזה אל תדמה זולת בה וכבר תארוהו גס כן קצת אנשי לבב בגלגל השכל ומציאות זו מחוייבת גס כן מצד תיקון המציאות הטבעייות ושלוותה לפי שמדרך העיון ההיקשי יתחייב שימצא שום מצוי שובל גשמות העולם להיות אמצעי בין עולם השכל ועולם הטבע אמנם התיחשו לעולם השכל היא פשיטותו והבדלתו משום חומר כולל והתיחשו לעולם הטבעי הוא להיותו שובל העולם הגשמי בכללו ומשפיע לו מציאות במפץ הבורא ית׳ על צד שאבאר בפיק שאביא אחר זה לפיכך הוא מתואר במים העליונים והוא נמשל על דרך הערה מן הגלוי אל הנשתר כדמיון העצם השובל המקרים התשעה כי גשמי המציאות הכוללים 4 התשעה . כעי המובן מן השדר הנרמז במראה יחזקאל ע״ה והתבונן בו היטב כ יץ כי היא שוד מהשודות הגנוזים בעשר שפירות בעשר מאמרות שבהן נברא העולם י’־"1* ומאותו המצוי הנמשל בדמות הכשא במשלי הנביא הושפעה מציאות הגלגל העליון המצוי מצד העיון ההקשי גס כן ר״ל גוף הרקיע הנקרא שמיס השובל צורות העולם כמו שתתקיים במופת במדע ההיקשי תשקול במאזני חכמת ההגיון והוא שוד שמי השמים ועל זה עיון דק איני מושג כי אם אצל היחידים I # המעמיקים בעיון תשלם ומצודת זה תגלגל העליון המקיף הושפעו צורות הכבדים וכל הצורות שתחתיו וכל המצואים הגשמיים על דרך עליונות ותחתונות כמו < שכבר ביארתי אם כן כלן נמשכין מעצם הנביא ראשון והוא בכלן וכלן בו ג"'',