Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 47

— 47 - נ6! חתר נהנדפת ננ״י המתה׳ ל נמלות ״ידוע לכל״ הפלתי נמצא פה) סין פג* שכיס נכי’: שנים לא רבים) הקיתר (נ:״י: מאכסימיליאן) אדוננו יר״ה (גנ׳": )"ל, והוא א״ה אחיי מות ■הקיסר?) ילד לעיר קולוכ׳אה מקום פ׳ם לפס ׳פינה גדולה באמונתנו (נר" -י באומתנו) וסנמיס גדולים בהרמת אלהוח ובאו כולם אגודה אמת נבהלים ונחפזים נאנחים ובונים (בר": ונבוכים) קוראים בקול גדול הופיעה המלך וקיסר הנה נמלכותן יפנו עם אמד מפוזר ומפורד ודתיהס פונות מכל עם וזה ע"’ תפרי התלמוד שנידס ושנאותם התפרים כתוב באופן זה (בכיי: פיגיך זה?' כמה חירופים וגודופיס וקללות ותפלות נגד אמונתנו ואדוני האמנה פיפיור הגמונים חכמים גלמים וכומריס ולא עלזה בלבד כ׳ אם יגל הקיתל ומלן ופריס ופחות וכל אומה ועם מלכי וזה (בכ"<ז ועם פלנו דוה) נכל יום דוס הם מתפללים ומקללים ונו׳ כמו שאמרתי וכ״ז (נכ״י נשמעו ארבע מלות האלה) עבור תפרי התלמיד ועוד רעה גדולה יותר שיא לנו לשוב על נפשנו שאם לא היו תפלים אלו היה האמונה כולה אמת וכולם יהיו מאמינים ביפו «פיח פלגו רק אותם התפרים לנד מדיחים אותם מלכן ישרה לכן למלן אין פור. להניחם ולכן אנו מיעציס לפי הוד אמנתנו ובתי תפלתנו וגם מזהירים שכל תפרי היהודים אם על הקיתר טוב •כתב ללקחס ולהביאם לאילי׳ הקיתר ואלן ניד פר אהד ממונה על זאת ואח׳'כ כולם יתנו לשריפה אם.לנד עשרים וארבעה שהם עיקרי הורתנו אבל כל תפרי התלמוד ישרפו בגו נורא ׳קידהא. כדי פלא יהי להם קנה לקלל מלכנו ולן ק׳ תר אדוננו. וכל בגי עמנו גם לחרך. ולגדך. אלהינו ובתי תפלותני , ועלד עבור תבה אחרת גדולה מכל אלו כדי שיוכלו^בשם אחד (?) אחר שייפת כל אלי 'יי•' התפרים שהס מתן מבדיל ניניהם ונין אמונתנו (בנ״י: אומתנו) ולכן אינם מכירים בוראנו «ראן ועד לכן ׳כתב וכוי כעפר שורוח נשמע מהנא ננ״< שלפננו) וכל זי. עשה ותגג אמד הוא המומר Pfch'erkorn של״׳) מבני עמכם שחזר לדתינס (?) כמי שנאמר ממך יצא חושב על ה׳ רעה יועך ונליעל גס כמו שנאמר מהרתין ממן יצאו וזה המשומד כמו שאתם קוראים בלשונכם היה לו נמה אכלוה מפריס!הגמונים ובלבד «כומר ת (Wonttc אחל (יי־ י אחות אדוננו הקיתר ירייה ולא לנד אגרפה רק בעצמה הלכה לפני הקיתר אדוננו יר*ה ונפלה אלצה ובכתה לפניו וחמלה אדוני אס׳ עמוד עולם ומושל נמים עליך כל חטאים יפפעיס שנעשים ע"’ אלי יתפייס מפני שבידן יש למסית ואינן מוחה מת עדות •והראתה ציין כ׳ אם מאדם זה פהוא היה מאמונתם ויודע כל קפלי התלמוד לכן אדוני אני מבקש "מעלתן כדי שיהיה לן בס נגויס ומלכים וקיסרים שהיו לפניך כשתעשה זאת ונזה יידע אמת נאמן ואדוק באמונתנו לק אם תעשה זאת כ׳ יהיה טוב בעיני אלהים וארס לכן 'כתב שבכל מקום ומקום שאותם ספרי התלמוד ימצאו(מכאן עד מלח ונלקחו נשמע נכי'׳) ללקחם ולשרפם מפני קשות שאמרתי, (בג"׳: שנאמרו) ועתה אדוני עביר כ׳ כ אזהרות ובקשות יתרונות ציה ללקוח אותם התפייס ולהביאם אל גנז• המלך ונלקחו. אחר זי. אמי הקיסר ®"ליי ליקח עצה מה לעשות מספרים אלו וכן עשה ואסר עצתו כתב לי אגרת חתומה («"! עד והמלכות נ;«ע בכ״י) והשביעני על מאמר גזירת הקיפי והמלכות שאני -בכי'י- ש^ני יוחנן רוסלין) אהיה מבחין וחוקר ודורש בספלים אלו אם כאלו נמצאים נהם אם לאו יאנ’ כמי מעוג־ שכלי וקוצר השגתי צפי מה ש דנני ה׳ עי׳ טורח גדול שלמדתי ועיינה׳ 3הפרים אלו עבור חשק ואהבה שהיה ל׳ כל ימי ללמוד ולקרות בקפלי לשון הקודש הרגלת• יתפנה׳ ונהנח׳ והשיבוח׳ למאמר הקיסר שאגי לא ידעתי ולא שמעתי מקפלי התלמוד מאלו ®יי3ריה וכזי רק שקפרי התלמוד יהיו נחלקים לדינים וחוקים ו א גד ו ה וכל מי שיאמין '"«'1 ירי׳ ואם ימצאו כדברים האלה שאותו המשומד (בכ״יז שאותו פלפל — ר״ל Pfefferkorn הנ׳ל — בלבל עם כומריו) מדברי אוחו הקפר או תפרים ׳שרך. או ישרפו ני 'ש כמי׳ תפרי קבלה וספלים אחרים נכבדים שיהיה הפסד גדול (סקרים נכ״ז) לשרפם וכל "/1,5! עי וליייש׳ע נשמע בנ״י) מה שאוהו משומד אמר, אמר רק להכעיס ולהרשיע ואחר? ,דיננו ייקיתר ידיה (נכ״יו ז»ל) קרא סגרתי (בכי׳ סבותי) וכיונתי ציוה אותת הספרים יינקה׳ ה להפיכת לידי אדוניהם והנה אריגי כשכוחו המשומד (בכי׳ ו פלפל) וארמי שנת י ו1נ’^ה ראו פעל ידי עצתי נתבטלה עצתם צעקו בקול גדול לאתר פא;׳ מין ואפיקורס s< ,נהנו וכופר (בכי׳ ונוקש) נעיקרנו ולא די להם שצעקו נינים אלא אוחו המשומד (בני" B° ייאי) הדיו« גמור כתב עלי קפל אמד (בכי׳: ואסר) ושלחו לרבים בכל מקום לפיסה הדבר נגד כבודי ואמונה׳ (נכ״י: בכמה טעיות וכזבים ואותם חכמי יאותה י י ביי כתבי עלי ג״נ ספר אסר ושלחו לרבים בכל מקום ופו׳) ופרסמו זת הדבר לפני סוקר י מנה והלשינו עלי (שמי המלוח חסרים בכיי) ואני פעם אחרת כתבתי עבור כבודי ספל ל 3לפין אשכנז וחלקתי חשובת׳ בבמה פניס ונתת׳ עעס לדברי ורצו לשרוך אותו הקפל