Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 34

34 כבד נדפס במרגליות טובה אשר בו נאקפו והיו לאחדים ג׳ ביאור• פירוש הר א ב* ע על התורה ור׳ יקוהיאל המאקף קרא אוהו נשם א״י1 יוסף, ואפק קצהו הראה וכולו לא הראה ני מלבד אשד דלג כמה דברים השייכים לפי' הקצר על ק׳ שמוח (הנדפם ע"׳ החכם ייט״ר זיל) השמיע ג*כ מאהבה משותרח ומיראה מגולה כל ביאורי קודוס הלאניע אשר יכלו להיוה לאף; נגף ולצור מכשול בזמגו ובמקומו. ע״כ אמרתי כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל ר׳ ׳ושף בן אליעזר והעתקה׳ ולקעהי אקפלו ס׳ נכתב על קלף דברים אשדים הנשמעים בקי אהל ׳ושף, ועתה קירא נעים אזר נא כגבר סלציך וקום קרא מה שנחנו החכמים בדורות שעברו דורות אשר קאנט נהר המלך לא ראו והחוקר היגל נבדלי; לא שמעו, במקהלות הקיראל לא התפללו ובואי כלה לא שנו ושלשו, ותנין ותדע ס אי; כל חדש החת השמש, מקיא אחד לכל, דורשי; והוגים נו, משיני; ומשאיל־; נו, דני; כל אדם לכף זנות, אץ מושיבי; צופים ושומרים דילמורין ושפיקולעורץ על הומות ירושלים ואי; משיאי; משואות בראשי ההרים לנער ולבעל הנקורת והחקירה נעכרא דארעא. ואלה ה; העתקות•: פריטת לך לך פשוק והכנעני אז בארן.יש לו קוד והמשכיל ידום פי' אם לא נאה מלת אז להודיע שאז חפשה מיד אמר יהיה הפי' קשה וקתום וראוי להעלימו והוא רמז קודו בחמלת פרשת אלה הדברים ופי' הוא בי איך אמר נכא; מלת א; שמשמעה אז היה בה אבל עתה אינו בה הלא משה כתב אח התורה ובימיו היה ה הארץ ניד הכנעני ולא יתר; שאמר משה אז כ׳ הדעת נותן שנכתבה מלת אז בזמן שלא היה הכנעני בארן ואנסנו ידענו בי גא שר הכנעני משם כ׳ אם אסרי מות משה כשנכבשה מיהושע ולפי זה נראה כי לא כתב משה זאת המלה בכאן רק יהושע או אחד משאר הנביאים כתביה כאשר מצאני נשפר משני גם אלה משלי שלמה אפר העתיקו אנשי סזקיה מלך יהודה כי אחר ששלמה חבר השפר למת נזכר שם תזקיה שנולד אחר כמה דורות רק היה זה קבלה בידם איש מפי איש מפי שלמה וע״ב כתבוה ונחשב כאלו שלמת כהנו, ,וככה בכאן היה הקבלה ניד ישראל שבימי אברהם היה הכנעני בארן וכתב אותי אחד מ; הנביאים בכאן ואחר שיש לנו להאמין בדברי קבלה ונדבר׳ נבואה מה ל׳ שכתבו משה או כתבו נביא אסל הואיל ודברי כולם אמת והם בנבואה, ואם תאמר הנה כתוב לא הוקף עליו התשובה דע ב׳ ר'אברהם ,פ" נפי ואתחנן כי המלות הם נגיפות והעממים בנשמות עי: יש פרשיות שנכתבו בתורה פעמים גם שלש ויש באחת תוקפת על האמרת ואינו נחשב תוקפת ועוד כ׳ נפי׳ הראשון'*) , נפי לך לך אמר כ׳ לא נאמר לא תוקף עליו רק על המצות כלומר הה שהזהירה התורה לא תוקף עליו לא הזהירה'כי אס על מקפר המצות ועל עיקרים אבל לא על המלוח ע׳כ אס הוקיף נביא מלה אומנות לבאר הדבר באשל שמע מפי הקבלה אץ זה תוקפת והראיה מן הזקנים כשחרגמו א תורה לתלמי המלך בלשי; יו; כאשל הזכרתי נפי נח ששינו "ג דבלים נמו שכתוב נהק׳ קופלים ונמק׳ מגילה ואס תאמר החליפו אבל לא היק פו' התשובה הלא חלאה נפקוק וירכיבם על החמיר פתרגהוהו על נושא אדם והנה שתי מלוח במקום מלה אחת וכן ואת הארנבת תרגמוהו ואת צעירת הרגלים, וא״ת מפני אימת מלכות עשה זה מי נת; להם רשות לשנות ולהוקיף ולגרוע נעבור אימת מלך ואם המלך היה לומד כתיבתנו והיה רואה ששינו הנה היה חילול הפס נפרהקיא ורז׳ל אמרו מקום שיש חילול השם ׳הרג ואל יעבור ואסר פלא חששו לכל זה התבאר בי היה בהם נח להוקיף מלות נדי לבאר וק״ו שיש כס ניד נביא להוקיף מלה בדברי נביא לפרש דבליו ואף בדבר שאיני מציה לק קיפול נדברים שעברו ע״כ לא יקרא תיקפח, ואיה עוד הנה אמי זיל נקנהדרץ פרק סלק שאפילו אמר כל התירה כולה מן השמים סין מפקוק זה שלא אמרו הקנייה אלא משה מפי עצתו עליו הכתוב אומר כי דבל הש׳ נזה יש להשיב כי זה על עני; המלוח כאשל אמי למעלה ולא על הקשור" ומה אאריך אחל שר׳ יהודה ור׳ נחמיה דרשו במק׳ מכוח נפ׳ אלו הן הגול׳; ויכתוב יהושע את הדברים האלה נק׳ היית האלהים סד אמר ח' פקוקים של תורה וסד אמר ערי מקלע והנה זה מפורש ונע׳ הקימן רנה צ״ע שם, זה הקוד אין ראוי להודיע לבני אדם נעבור שלא יזלזלו בתורה נ׳ מי שאינו משכיל לא ידע להפריש נץ הפקוקים שנכתבו נהם מצות ונץ הפקוקים שנכתב נהם קיפול דברים גם *) אמר אהרן ישנו חסח ידי פי׳ הראשון של הלא״נע על ק׳ בראשית כ'׳ ויגעתי ולא מצאתי המאמר הנזכר מבעל צפנת פענח . ■