Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 29

29 אך ת^עזך האח־ן - א1י לף גי נדמית < העיר יהי לו - דלף ז;ב הסרוח!" העלה. מדי דבלי למעלה מן הסכם היקי נ״מ שוי נ״י נעל השיל הגנוב, אמרח׳ להודיע נזה אס הל,ולאים הנכבדים דבלים אחדים אודוס יו, ואולי לדנים מהם אשל לא שמעי אה שמעו סדשוס אשמיע ואז גם אה הגנב בפיהם ׳נלכו ויאמלו: גם זו לעונה! מעז 'לא מהונן! — נין אנשי שם «לימי כבוד ׳שלאל וחבמחו אשל הלשה וגס ילדה אילנו ניילל’ען' ואשל ׳שנוקקו כאבני הוד ננזל הליעעיאעול שלנו לאלן- דוי, ׳זהיל הזוהל יייקיע גס שם החנם הזה המיזחנוש נאוסיוס ״יל״ר'. חועל נחמד מגזע קציני עיל נלאד׳ (החכם יהיש נעל "החלק' אחיו הצעיד) ולבו לאה הלנה חכמה ודעה, וניוסל לוס המליצה והשיל נושקה בו נעיז ולנה אש שיריו היקרים הנע-צים בשלשה מסבלוס "<לושליםי נושנים מעדנים לנפש עדינה ולא נועל הוא מכל גדולי י. משוללים אשל היו בעמנו מאז נשהם חזון. גס קפלים לנים אשל אזן ו הקן עודם שמונים נשוך ה5הלו ומצעים לצאח לאור עולם, בהם בחל לו המחבל דלן• חדש לא שעלוהו הראשונים נשעה נו הקדושה, ולק איזה מחבלים חדשים באלן לוקיא דלכו במקלה זו זה לא כביר והוציאו מעש קפלים מזה המין, והוא: יא*ל קפוליס בדויים המיוקדים מצד אחד על שבח הממס שונוס: אהבה, גבולה, אמן לוח, חקיי־׳ «וקל וילאס הי, ומצד השני על ננוח הלעוס: קנאה, חנופה, צביעוש,שנאה הדס, ״סיאם מן העונה ונוי, אשל פי העמיס יקבנו : ראוואנע, נאסנג^נגן: הן נודע מאד מה יל לא קפלים כאלה להרנוה אה יקר חעאלס הלשון ולכלול אס יפעהה, לנע! ע מוקל השכל «י חל«׳ לב בני הנעולים לדעה למאוס נלע ולנחול נשוב, ולהכין מעעמים לנפש המשכלס לאשל אהבה, וכל הקולא אח קפלי המלין ליאנלהסמאפו מקאוונה נלישיא: אהנס ייי!.ועיש צנוע" ילאה כי לא אלמן ׳שלאל מקופלים ולא עניה שפשו מלעשוס גם היא■ נמהכונס שפס כל גוי וממלכה המההלכס באלן וללקח כמוה, דאם בכל מקום מוקשי מוגש גשם עוגתן ס׳ ואלכקנדל ממאה לא יבוש יעקב ופניו לא יחולו נגדם. — גס הסכם שול הלאה אח עוצם כסו וכס שפסנו הקדושה למדי נסלק אחד מקפליו אשל הוציא לאור ׳הל המול" (לנוב 1861, ומחלקה הראשונה ממנו יצאה כבל נשנה 1855) וחופיו 5סייעללעמימוח האנוקים נשפאניען. לשונו זהב קגול ולעיונוהיו שלל צבעים מצבעים שונים אשל ישאל נמו בחלש הקופל׳ס אח המונוה המדברים ודעוחיהם ומדוסיהם < למינוס «קומוח מושנוהס, יקרים עציהם עול וגידים ויציגם סי לעינינו! מה עונו ומה שיי בחארו לפנינו אס ניס הקוהר אשל למשפש האמונה אינקוו׳זיעיאן ושמונה הנענים הנגשיס שמה מכן- עריצים על לא סמק! ואין עלון- אליו בבואו לתאל אח החג הנורא -Auto-ua יאקיפח העם להשביע נצסצסוח נפשו מן המראה האיום ההוא! קון- דני .־?ילא «שכיל לא יניח אח הקפל מנין אצבעוחיו בלעדי אם ישן חודה בלבו צהמסנלונכל גו’יפה לי יוציא עד מהרה אח החלקים הנשארים לאור, ואז בודאי הגדל חפאלס שפס י׳,דש יסיים קלנה בכבוד. אלה כס קצוח דלכי המכס ההוא, ומלבד זה עשה חיל גס נסקילח הלשון ויחבל קפל י '* ־(פח עני' על כל שלשי ל״הק ועודנו אשו נכחוניס, ועל כל זאס גדלה ענוש נפשו 1 י ייייי׳ ימעולס לא גלה אה שמו על מאמליו הנדפסים לק נק״וס י. צ. ר. וזה זכרו ״ 15״י קפלו,^הל המול״.אחלי אשל נודע לו עי׳ מכחני נהמגיד נומי 20 שנה זו דבל ג‘ ה של'השיל ״הבל בני אדם״ כשב לי(ביום .18 •וני ש״ז) דבלים אחדים המורים על ו ענוסנוחו גם יסד, ומלוב שובם ויקרם אציגם פה לעיני הקולא, וז׳ל: "י«אשי הראיתי מידידי בדן- 109 להמגיד ש״ז אח דבלין אין יחלה אפן על האיש ג5\__י ־־־ קיש, כי נא ’לושלימה ויגנוב השושנים והאהליס אשל לי ויהפכם להבל — אל®; אודן מאד על דבלין השונים ועל יושר לבן המחנוצן נאמלין הנעימים. ןנס יא «חשבוה צעירי הזמרה ובני הנביאים מסשנוסי ולא דרכיהם דלכי, כי הם יצמיחו יי אס מליצותיהם וזמייוחיהם על מיס לנים בלי_עמל והלאה, וימהרו לחלקם ביעקב - ס בישראל; וכל רואיהם יכירום כ׳ הם זלע נלכו חמציצים הה מה: ונבל זאס כל אחד ־ י: ירי P ״יעו, לבלשי ידה מהם נדס, למען ידע דול אחרון.... מי המה ומי אביהם I ואני, לא