Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 28

ביום,על העזוק ידם תעעז חלל׳ ובארוית - מלאכתם בנכזף ידם, בערב. r r »v . r t : - s \ \ x״v גנבתי יום וגנבתי לילה גם לחד ע^העזוק זפיברו - ובעיני בכליהם; פן יכירו הגזול'לא יפחדו פחד בי הלא סוסים רבים'לדמו במראיהם. אך לסוחר אחד סום נחמד ונאוה, מטין ברודים *אמוצים'׳’ובלו אין דפי; הוד נחרו אימה׳ צוארו ^בוע נאוה, באלפים לא היה כמוהו ליפי. בערב צור טחצבו - חח הדר גאונו - גם זנבו נכרת, על אחוריו' לא סרוח; מנגבים!ועזודדים לא יירא אדונו׳ בין אלף.יכירהו לבו בטוח. אך הנגב ערם יערים - בא ב<םלי ומאחורי חסום הךביק זנב; "עתה לתנכר לאדונו׳ והוא פלאי׳" אמר נבל בלבו•'ואת הסוס גנב. ז - זז } י : v - זז אבל כזנה ביאה! החטיא המטרד,! לבלןסז את סוסו האדון אך לצא; ויכירנו מהר מלא יחוד ותפארה. גם בדבר הזנב - חדתו מצא. •ן- ■זז ד tt הביט הטיב והגה סרח העדף; ״את הסום תנה לי '־- ולך יהי הזנב" ל)ךא אל הגגב, והוא נס ואין רדף׳ כי בו^זה וכלימה בפו פניו. - גם אתה לעוק המליצה גנבה הבאתי בזנית"הכזב ותוסף דברו רוח;