Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 13

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
16 (1862)
Issue
27 (1862)
Date
1862-01-01
Page
Seite 13 (sequence 15)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
58% known words query
IRI
…/4785731-4787607-6613302--2538-4787622
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

13 — ישראל, ביום חתונתו כחתן יכהן פאר, וביוש שמחת לבו ענדו את ה' בשמחה. ישער הכבוד. אל גנח אגוז ירדתי בגי' זה עומק המרכבה, אגוז נין תנין כי האגוז ים לו קליפה מרה ירוקה ולמעה מאותם קלים שמשירין אותה יש לה קליפת עץ כמין נ' טסות והאוכל נתן בתוכו ויש לה ד' צלעות ב' צלעות נתוך קליפה אחת וני צלעות בתוך קליפה אחת ונין הצלעיס עומדת קליפה דקה ויש קליפה אחת נוחר אגוז באוכל כמו חלון נין שתי צלעותיו ולמעלת במקום אחר יוצא מצלעותיו כמין זכרות ומשם יונק מקליפה המרה על כן אין תועלת נמצא נאגוז כי הגרעין יונק מקליפה שאס יקלוף קליפת תמרה קודם נישול הגרעין בעודו באילן ידיו בגרעין התולעים וגוי עלץ לכל ענף וענף לאגוז, ועתה פתחתי לך פתח להבין בלבבך זהו אל גינת אגוז ירדתי לראות כי אפו הגדולה כמו אגוז- ענה וקליפי ארץ קצרה כי כמו קליפת החיצון הירוקה בין מבחוץ ונוגה לאם מנוגה נגדו הוא כמראה הלפידים הרואה למרחוק להבת לבנה נראית כקליפה החיצונה ירקרקת כשעות הוא קליפת הנופלת כנגד והנה רוח סערה באה תחת הירוקה ב' קליפות כשמתיינש האגוז ענן גדול כאש ברד וישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו כעין סכת אחרת כשהאגוז נא חשכת מיס עבי שחקים כמין ב׳ קליפות האוכל נתון בתוכה ומתוכה דמות ארבע חיות ד׳ צלעות נאגח ב׳ בקליפת זאת וני בקליפת זאת ד׳ ראשים לגרעיניס ד׳ מפיס ודי חיות למעת לחיות ורגליהן רגל ישרת וכן לאגוז נשות כל חוליה חלוקה בכנפיס. עזרי מעם ה' עושה שמיס וארץ אנא ה׳ הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא, ותמונת אינכם רואים זולתי קול פי׳ לא לאו שוס תמונה בכבודו שהיא אמונת* כמו שייסד רבי׳ ק ל ו נ י מ ו ס באופן של יוס כפורים מלכותו בקהל עדתי זו גילוי שכינת כדאמר ה׳ זו גילוי שכינה וכבודו זו קדושתי שהיא במערב מאמר אוריה לפי ששם כבודו ונקדש קדושתו שאין לו לא תמונת ולא דמות כדכתיב ומה דמות תערכו לו רק קדושתו קול ורוח ודבור היה הות ויהיה והוא מלא כבודו מעלה ומעה: פסק היראה והאמונה. לכל יראי ח׳ ים לכוין כשהם מברכים ברוך ת׳ ומשתחויס ומודים ומכונים בלבם לאותו קדושתו לבדו שהוא כבודו בלא דמות וצורת לק קול ודיבור וכן אמר ישעיה למי הדמיון אל ומה דמות תערכו לו והא דכתי׳ נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, וכן עיני ח׳ וכן מתניו מלמעלה כמראה אדם וכל הנך דמיונות לא קאי אמקום קדושתו ושכינה כדפרישית שאין לו קדושתו דמות וצורת רק קול רוח ודיבור והוא מלא שמים וארץ ואין שוס בריה יודע מקום קדושתו וכבודו לא מלאך ולא שרף ולא כל כיתי גדודים שלמעלה ש״כ נכי״מ א<ן כל הדמיונות הכתובים כגון נעשה אדם וכוי הנך דפישית קאי אגדולתו שהוא מלכותו שהוא במזרח וכן שיעור קומת של ר' ישמעאל קאי על אותו גדולת ומלכותו ונקרא כרוב המיוחד הנאצל מאשו הגדולה שהוא אש אוכלת אפו תדע שהרי נגע באצבעו הקענה ונשרפו אותן המלאכים שנבראו מן תאם כשאמרו מת אנוש כי תזכרנו ואס כן אש אוכלה אש שהוא וקדושתו וכבודו ומאותו אש הגדולה אצל וברא כרוב המיוחד ולא מן אותו האש שנבראו מלאכים ושרפים וחיות ואופנים ואראלים וכיונים וכל כיתי גדודים של מעלת וכן כל השמים ושמי השמים שהן כי׳ נבראו מאותו האש שהוא הוציא מן המים מן חלק שלישי ם״נ וכל נשלים עפר הארץ ואותו הכרוב

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.